בואו נדבר רגע על הפיל שבחדר וננסה לברר איך רובנו עדיין מדירים רגליים מרמת הגולן. חוששים, בלי הצדקה, ורוקמים סביבה סיפור מלחמה. נכון, היא על גבול מדינות אויב עם ריכוז גבוה של כוחות צבא ואולי גם התקשורת לא תורמת, אבל בפועל אף יישוב ברמה לא פונה, והם אפילו קלטו מפונים. מספר האזעקות לא ממלא כף יד ובאתר פיקוד העורף כל היישובים ירוק ירוק ירוק.

אז איפה הקץ'? זהו שאין. אבל נספר שיש בגולן שגרה שפויה מתחילת המלחמה, מערכת החינוך פועלת כסדרה, גם העסקים פועלים כרגיל ואין תחושת מתיחות באוויר למעט אפליקציית ווייז ששובשה לה וטוענת שהגענו לביירות. רק השקט התהומי מרמז על הריק האנושי כי אין כמעט מבקרים, למעט "אמיצים/מפוכחים". מסלולי הטיולים שוממים, האטרקציות ריקות, רוב הסועדים מכוחות הביטחון והתיירנים משוועים לעבודה ופרנסה. אז אולי הגיע הזמן להחליף דיסקט.

הנסיעה לגולן מרגשת ועצובה. ארץ אהובה שנעזבה כך, על תוואי חמוקיה ויופייה הפראי, זהובת עלעלים בסתיו, לבנה בחורף כמו כלה, פורחת באביב מאושר ובקיץ מרעננת במימיה הזכים. חצי שנה מרגישה כמו גמילה, ואיך נגמלים מאהבה?

החווה ביער אודם

החווה באודם (צילום: אורלי גנוסר)
החיות נוגעות בכולם ויוצרות קסם. החווה ביער אודם|צילום: אורלי גנוסר

כשהגענו לחוות החופש השיקומית באודם, אלון בורנשטיין היה בסיור עם ילדי המושב וכמה אורחים, וכהרגלו התמסר, חילק משימות, דיבר בגובה העיניים, הסביר וסיפר סיפורים. על אפצ'י, הסוס העיוור, על עדי הפרה שניצלה משחיטה, על שלמת העז שחיה עם צוואר שבור ועקום ועל רוזה – כלבה מעורבת עם זאב מגבול סוריה, חמורים מהדרום, ושלל ארנבונים עופות, חזירים ועוד, שהגיעו ממיני מקומות וחיים בנחת בצוותא.

כשעבר לגולן מהמרכז, מבולבל ואבוד אחרי צוק איתן, בורנשטיין התחיל לנשום ומפגשים אקראיים עם בעלי חיים החזירו אותו לחיים ושיפרו את איכות חייו. כשהבין שהוא הלום קרב ושבעלי החיים סייעו לבריאותו הנפשית, רצה להוקיר את האימפקט שחווה ולהעביר הלאה ומשך אליו אנשים מהחברה שנזקקו לנחמה, לתשומת לב להתייחסות אישית. את החווה פתח כי ידע שבעלי חיים נוגעים בכולם ויכולים לעשות דברים מופלאים. "החיות מראות לנו שאפשר לטפל אחד בשני ולהתגבר על פחדים" הוא אומר, ובסיור מציג אותן כמו בנות משפחה והאורחים יכולים ללטף, לעזור להאכיל ולטפל, לפי החשק. הוא חולם להקים מתחם לטיפול בחיילים שחוו טלטלות רגשיות ולסייע להם בשיקום הנפש, כפי שהוא מטפל בעצמו כל יום מחדש.

החווה באודם (צילום: אורלי גנוסר)
אלון בורנשטיין הקים את החווה וכעת היא עוזרת לרבים. החווה ביער אודם|צילום: אורלי גנוסר

סיורים מתקיימים בימים א'-ה' ב-11:00 בשישבת 10:00 ו-12:00 | 40 שקלים למשתתף (מגיל שנתיים) |פרטים נוספים באתר


הגבינות של גרינלי

גרינלי בקיבוץ אורטל (צילום: אורלי גנוסר)
גריגורי שבר ונליה קומן למדו כל מה שצריך על גבינות|צילום: אורלי גנוסר

משאית צבאית המשתרכת באיטיות, מעניקה הזדמנות להביט בירוק המפעים שעדיין מכסה את מרחבי הבזלת. בקיבוץ אורטל הכרנו את מגבנת גרינלי של גריגורי שבר ונליה קומן האמיצים שעמלו עליה שנה ופתחו באוקטובר. מאז הם שם, כל יום כל היום גם כשאין מבקרים. היא מעצבת אופנה, שאוהבת להרחיב אופקים וללמוד דברים חדשים וכך נתקלה בגבנות והחלה להתנסות. "בהתחלה לא הבנו מה אנחנו עושים", היא מודה וכשהסקרנות הכריעה השתתפו בסדנאות, בארץ ובאיטליה ולמדו להפיק גבינות איכות. בתחילה מכרו בקטנה אך הבינו שהם צריכים מקום משלהם ועשו.

בחנות החדשה הציעו 18 סוגי גבינות, אך הקהל דרש קפה ומשהו לנשנש וכך נולד בית קפה. מול הנוף המרהיב של כרמי יקב תל שיפון הצמוד, כשברקע מתנוסס התל האמתי, אפשר ללגום קפה להזמין פלטת גבינות עם תום, ברי, פיקורינו רוקפורטי, קממבר בלפר קנולה או אחרות, המעוטרת לדר ופירות מיובשים מעשה ידי נליה, לצד לחם, לבנה, זיתים וירקות (135 שקלים לזוג). השילוב עם היופי הרומנטי חודר לעצמות וממכר.

גרינלי בקיבוץ אורטל (צילום: אורלי גנוסר)
פשוט לשבת ולאכול מול הנוף המרהיב של רמת הגולן. גרינלי|צילום: אורלי גנוסר

המקום פתוח כל יום 9:00-17:00 | בחנות כעת 20 אחוזי הנחה | פרטים נוספים ניתן למצוא באתר החנות


סטודיו מנדרינה

סטודיו מנדרינה (צילום: אורלי גנוסר)
רינה אפלבוים מחכה לאורחים עם מרחב יצירתי ובית קפה. סטודיו מנדרינה|צילום: אורלי גנוסר

גם בסטודיו מנדרינה לזכוכית בנטור מחכים לאורחים במרחב יצירתי להפליא שיצרה רינה אפלבוים, עם בית קפה המגיש עוגות ומאפים, חנות עיצוב בה נמכרות גם עבודותיה, חדר סדנאות שהוא חדר משחקים המנגיש את התחום לכל דיכפין ולאחרונה הוסב חלל נוסף לגלרית אומנות המציגה תערוכה מרגשת. בין המבנים פינות ישיבה רבות, ספסלים צבעוניים, דלפק בר ואווירה מכשפת. אפלבאום, אנימטורית בעבר והיום אמנית זכוכית, למדה במורנו, בירת הזכוכית של איטליה, פתחה סטודיו במרכז והעתיקה אותו צפונה. בתחילה עבדה במבנה בית הקפה והתרחבה בהדרגה.

הסדנאות הן השוס והמשתתפים (מגיל שבע) מתנסים בפיסול זכוכית באש גלויה ויוצרים דמויות, פרחים או חרוזים למתקדמים. מתחילים בשני מקלות זכוכית צבעוניים ומול להבה מתיכים, מסובבים, משחקים ומפסלים. החוויה מאתגרת אך מהנה ומרתקת במיוחד. מסתבר שזכוכית אינה זרה בגולן, אלא מלאכה מקומית עתיקה שכן בגמלא העתיקה נתגלו שרידי זכוכית בני 2,000 שנה. בין היתר נמצאו חרוזים מיוחדים, להם יצרה רינה גרסה מודרנית, וכדאי לשאול אותה איך הגיעה מחרוזת שכזו עד לבית הלבן.

סטודיו מנדרינה (צילום: אורלי גנוסר)
ניתן להגיע ולהשתתף בסדנאות היצירה. סטודיו מנדרינה|צילום: אורלי גנוסר

המחיר 400 שקלים לזוג ו-550 לזוג+2 | פרטים נוספים באתר


נטורה חווה אקולוגית

חוות נטורה פנים (צילום: אורלי גנוסר)
מקום לינה מיוחד באמצע הטבע. חוות נטורה |צילום: אורלי גנוסר

בנטור שוכנת "נטורה", חווה אקולוגית תיירותית שעיקרה קמפינג ואמצעי לינה נוספים, אך גם גידולים אורגניים, המציעה מיזם חדש בסגנון "פארם-טו-טייבל" סדנה וארוחה על בסיס התוצרת המקומית. אורלי רשף רצתה לשתף פעולה עם חברתה הוותיקה יעל אלבה, שמתעסקת שנים באוכל והקימה את 'בין קשתות - חוויה קולינרית בנוף', והן התחילו בחוג בישול שבועי לילדים.

כשרצו להרחיב מעגלים, הן הלכו על קונספט מהגינה לצלחת, סדנה חווייתית שמתחילה בליקוט פרודוקטים מגידולי החווה, ממשיכה בבישול משותף ומסתיימת בארוחה צמחונית בריאה: שקשוקה או ממולאים, סלט עליים, מטבלים ופיתות על הסאג' הם חלק מהאופציות המשתנות בהתאם לעונה ועם האווירה והנוף החוויה פשוט נפלאה.

חוות נטורה (צילום: אורלי גנוסר)
משלבת נופים מדהימים עם קולינריה. חוות נטורה |צילום: אורלי גנוסר

חמישי אחר הצהריים או שישי בבוקר | שלוש שעות של עונג ואם לא תרצו לעזוב אפשר להישאר לישון | פרטים נוספים באתר


שני שבלולים – אניעם

שני שבלולים (צילום: אורלי גנוסר)
שני מבני בזלת ספירליים. שני שבלולים|צילום: אורלי גנוסר

לינה בגולן מאפשרת מיצוי מקסימלי של הזמן היקר מפז, ואתרי האירוח מתגעגעים לאורחים. במתחם "שני שבלולים" באניעם, שתי יחידות אבן בזלת הבנויות בספירלה שבלולית מיוחדת שיש להן חצר משותפת ובה ג'קוזי ספא, שולחנות אוכל, פינת ישיבה ועמדת מדורה. היחידות גדולות ומשפחתיות עם חדר להורים וספה נפתחת בסלון ותחושת בית בזכות מטבחון מאובזר ופינת אוכל. בחצר ערסל ופינת ישיבה וכל הדרוש לאירוח רגוע. זוהי פינה שקטה בפאתי היישוב, מזג האוויר מצטנן בערב, והשרבים בגולן מתבטלים ותמיד כדאי להביא סוודר. חלי אוחנה, המארחת, זמינה בכל עת לעזרה, המלצה ופינוק ובשל חוסר הוודאות הוזלו מחירי הלינה.

שני שבלולים (צילום: אורלי גנוסר)
היחידות משפחתיות וגדולות. שני שבלולים|צילום: אורלי גנוסר

המחיר ללינה 600-1,200 שקלים למשפחה (לינה בלבד) | פרטים נוספים באתר 


חיה בקפה

באניעם פועל כפר אומנים ידוע, שלאחרונה אינו במיטבו. מתוך 17 גלריות, חלקן הוסבו והרוב סגורות כשהיתר פתוחות על אף המצב. "חיה בקפה" היא חנות תכשיטים ובית קפה שהקימה יפית לסרי על שם אמה חיה שהייתה חובבת המשקה. היא צורפת שלמדה בקטמנדו ויוצרת תכשיטים בעיקר מזהב, כסף ואבני חן שיש להן סגולות אנרגטיות והן יפות לדבריה, גם לנשמה.

הגלריה משגעת ומעידה על כישרונה והירושלמיות שבה, שכן היא בנויה מאבני פירוק מעיר הקודש, סורגים שידעו ימים יפים ושאר ענתיקות. העיצוב ממלא בהשראה ומשלב ישן וחדש, מזרח ומערב ועבודותיה מרהיבות בעושר. לסרי עקשנית ומגיעה לגלריה מדי יום, מנסה למרות המצב, ליזום אירועים כדי לייצר אנרגיה של עבודה "ולהשאיר לחיים לעשות את שלהם". הרוח האופטימית שלה מדבקת וגם הטמפרמנט ועיניה המחייכות. זה המקום לקפה של בוקר לצד קינוחים שלא תמצאו בשומקום, שייק פירות משמח או ארוחת בוקר קלילה לפצוח את היום.

כפר האומנים אניעם (צילום: אורלי גנוסר)
כפר האומנים המוכר מנסה לחזור לפעילות. אניעם|צילום: אורלי גנוסר

פרטים באתר


מסלול נחל עיט

נחל עיט (צילום: אורלי גנוסר)
מסלול רגיל נהדר בעונה זו. נחל עיט|צילום: אורלי גנוסר

בקיץ שעבר נחנך סמוך לאניעם, מסלול רגלי נהדר בנחל עיט. את המפל המפורסם מכירים רבים, כולל השביל הקצר והתצפית, והמפל כעת מזרזף בלבד. השביל החדש מוביל אל הבריכות התחתונות בנחל, הוא קצר, כקילומטר וחצי לכיוון, מסומן כחול ויוצא מהחניה. בתחילה נמתח השביל במישור מעל הנחל ובהמשך מלווה גדר בקר בשולי אניעם. כעבור כקילומטר מתחיל מדרון תלול, שכמעט נסגר מהצמחייה שגבהה להפליא בחורף הגשום.

נחל עיט (צילום: אורלי גנוסר)
המסלול קצר וקרוב לאזורי לינה. מסלול נחל עיט|צילום: אורלי גנוסר

אל דאגה המסלול ברור דיו וכשמגיעים לבריכות היפהפיות אפשר להתרשם מתצורות הבזלת הנאות, לטבול ולהתרענן. אם תלונו בשני שבלולים באניעם, תיהנו מיתרון נוסף: הוא שוכן בפאתי היישוב, קרוב לגדר ההיקפית ממנה יש שתי נקודות יציאה לנחל. האחת קרובה קרובה, ליד גדר הבקר וסמוך לתחילת הירידה של השביל הכחול. השנייה עוד הלאה, מול עין אניעם, יש שער ושביל לא מסומן שיורד היישר לבריכות, ופוגש ליד עץ אלון בודד בשביל הכחול. אפשר לרדת מכאן ולחזור עם השביל הכחול עד לגדר הבקר, קיצור דרך לשיקולכם בלבד, אם כי לא תהיו הראשונים או האחרונים שעושים זאת. לא לשכוח נעליים גבוהות, מכנסיים ארוכים, בגד ים כובע, מים ועדיף לטייל מוקדם בבוקר.