פריצת דרך לקראת חברות בנאט"ו: טורקיה הודיעה שכל דרישותיה התקבלו וכי היא תומכת באישור חברותן של פינלנד ושוודיה בברית. מזכ"ל נאט"ו אמר: "פוטין מקבל יותר נאט"ו בגבולות שלו". במקביל למלחמה באוקראינה, הפסגה נערכת לאחר הגשת הבקשות הרשמיות של פינלנד ושוודיה להצטרף לאיחוד. ארדואן, כידוע, הציב שלל אתגרים ומכשולים על הצטרפותן – אך הערב הודיע כי תנאיו התקבלו.

עשרות מנהיגי מדינות ברית נאט"ו מתכנסים היום (שלישי) במדריד לוועידה השנתית של ברית ההגנה המשותפת. הפגישה השנה מגיעה באחת התקופות המתוחות ביותר שידעו בנאט"ו, והמזכ"ל ינס סטולטנברג אמר אתמול כי המתיחות של נאט"ו עם רוסיה נמצאת כעת בשפל החמור ביותר מאז סוף המלחמה הקרה. 

למרות העימות החריף בין אוקראינה והמערב לרוסיה והחשש מפני הסלמה גם בתחום הגרעיני, וכשעדיין אין כל סוף למלחמה באופק – טורקיה של הנשיא ארדואן ניצבת במרכז העניינים

ארדואן פוגש את נציגי פינלנד ושבדיה (צילום: רויטרס)
ארדואן פוגש את נציגי פינלנד ושבדיה|צילום: רויטרס

הדרישות מפינלנד ושוודיה

בשלב הראשון הודיע ארדואן לשתיים כי הוא מתנגד נחרצות לצירופן לברית. שעות לפני ששרי החוץ של שתי המדינות עמדו להגיע לאנקרה במטרה לדון בדרישות הרוסיות - ארדואן הודיע להם כי "הם לא צריכים לטרוח להגיע".

לאחר דין ודברים אמר ארדואן כי הוא דורש משוודיה ופינלנד להכריז על מפלגות המחתרת הכורדית YPG ו-PKK, הפעילות בשטחן – כארגוני טרור. בשתי המדינות, ובעיקר בשוודיה, קיימת אוכלוסיית פליטים כורדית גדולה – ומבחינת טורקיה מדובר באויב של ממש. במקביל, דורשת טורקיה משטוקהולם והלסינקי להסיר לאלתר את אמברגו הנשק שהטילו על אנקרה עם הפלישה הטורקית לצפון סוריה ב-2019. 

מגדלנה אנדרסון קיבלה את סאולי נייניסטו בשטוקהולם (צילום: reuters)
ראש ממשלת שוודיה מגדלנה אנדרסון קיבלה את נשיא פינלנד סאולי נייניסטו בשטוקהולם|צילום: reuters
מורדים כורדים. ארכיון (צילום: רויטרס)
צילום: רויטרס

מאז הצגת הדרישות הטורקיות בנושא – בשתי המדינות התאמצו לנסות ולשפר את מעמדן ולקדם את הליך חברותן - עד שהערב הושגה הפשרה. שרת החוץ של שוודיה כבר הודיעה לפני כמה שבועות כי אמברגו הנשק הוסר וכי נעשים מאמצים להגדיר את הקבוצות הכורדיות במדינה כארגוני טרור. 

היחסים עם ארה"ב ודרישות החימוש

הנשיא ארדואן כבר שוחח הבוקר בטלפון עם הנשיא ביידן, לקראת כינוס הוועידה. השניים הביעו את רצונם להיפגש בשוליה ולדון בארבע עיניים. אחת המטרות הגדולות ביותר של אנקרה היא חידוש ושדרוג הברית הביטחונית עם וושינגטון. בראש ובראשונה מעוניין ארדואן לחזור לפרויקט החמקן – ולרשימה המאפשרת לה להצטייד במטוס ה-F35 המתקדם. בשלב זה נראה כי בארה"ב נחושים שלא להחזיר את טורקיה לתוכנית, ובאנקרה עשויים להסתפק במטוסי קרב מסוג F16.

צבא טורקיה בצפון סוריה, ב-2019 (צילום: AP)
צבא טורקיה בצפון סוריה, ב-2019|צילום: AP

היחסים בין ארה"ב וטורקיה חווים פריחה מחודשת על רקע המלחמה באוקראינה. בוושינגטון מביעים הערכה גדולה למעורבות טורקיה בלחימה, בין השאר בשל תמיכתה הביטחונית באוקראינה, סגירת מיצרי הבוספורוס והדרדנלים לספינות מלחמה רוסיות בים השחור ואירוח סבב שיחות המשא ומתן בין מוסקווה וקייב. יחד עם זאת, בתקופה האחרונה חזרה אנקרה לנהל יחסים שנויים במחלוקת עם רוסיה, ועל פי הדיווח רכשה תבואה אוקראינית שנגנבה על ידי הצבא הרוסי – למרות אזהרות אמריקניות בנושא.

המתיחות בין שתי המדינות הגיע לשיא לאחר שטורקיה הודיעה כי הצטיידה במערכת הגנה אווירית מתוצרת רוסיה מסוג S400. המתיחות המדינית הגדולה בברית נאט"ו החזירה את טורקיה לקדמת הבמה העולמית, ובתור המדינה בעלת הצבא השני בגודלו בברית – ניצב ארדואן שוב כאחד מבעלי העמדה החזקים ביבשת – וזוכה מחדש לכושר מיקוח מול המערב והנשיא ביידן.

לקראת מערכה נוספת בסוריה

רק אתמול בבוקר הודיע אברהים קאלין, יועצו הבכיר של הנשיא ארדואן, כי טורקיה עומדת לפתוח במבצע צבאי בצפון סוריה. שעות ספורות לאחריו התייצב הנשיא בעצמו ואמר כי הפלישה תצא לפועל ברגע שיושלמו כל ההכנות.

טורקיה נחושה לפלוש לצפון סוריה, שם קיימת נוכחות גדולה המחתרת הכורדית YPG, ולהשלים את היעד שהציבה לעצמה כבר לפני יותר משלוש שנים – הקמת רצועת ביטחון ברוחב כ-30 ק"מ בעומק סוריה. בטורקיה רואים במחתרת הכורדית על גבולה עם סוריה איום של ממש – ומבקשים כעת להשלים את המבצע הצבאי הכושל משנת 2019.

מדוע דווקא כעת? ניכר כי המלחמה באוקראינה הגיעה עבורו של ארדואן בתזמון טוב במיוחד. בעוד עיני העולם כולו נשואות כעת לחבל דונבאס, בטורקיה מאמינים כי כעת היא הזדמנות טובה במיוחד להימנע מביקורת עולמית נרחבת. בנוסף, על רקע המשבר הכלכלי העולמי הגובר, ספק אם המעצמות והמערב יסכימו להסתכן כעת בהטלת סנקציות על מדינה תעשייתית ויצרנית חשובה כמו טורקיה – שבהכרח יביאו לעלייה נוספת במחירים של מוצרים רבים.

הסלמת העימות עם יוון

"אני לא מכיר אף אחד בשם מיטסוטאקיס. אני מסרב לנהל כל תקשורת עם ראש הממשלה היווני החל מעכשיו והלאה", כך אמר הנשיא הטורקי ארדואן על ראש ממשלה היווני רק לפני קצת יותר מחודש. האמירה הזו הגיעה ימים אחדים דווקא לאחר פגישה בין השתיים, על רקע המתיחות הגוברת בין המדינות על איים וזכויות כרייה ושאיבת גז בים האגאי.

ראש ממשלת יוון מיטסוטאקיס עם הנשיא ביידן (צילום: reuters)
ראש ממשלת יוון מיטסוטאקיס עם הנשיא ביידן|צילום: reuters

"ראש הממשלה היווני נסע לוושינגטון כמה ימים לאחר שנפגשנו, ואמר להם לא למכור לטורקיה מטוסי קרב מסוג F16. ראש הממשלה היווני לא קיים יותר עבורי", המשיך ארדואן במתקפה – והמחיש את עומק המתיחות בין המדינות. בתקופה האחרונה שבה טורקיה ומעלה מחדש שלל סוגיות בוערות עם יוון. גם חידוש היחסים עם ישראל, והדבקות הטורקית בקידום מיזמי גז אנרגיה משותפים, עשויים להצביע על ניסיון טורקי לחתור תחת השותפות הישראלית-יוונית-קפריסאית בתחומים אלה.

פתיחות מדינית יוצאת דופן

בשנה האחרונה ניכר כי ארדואן פתח פרק חדש בתולדות המדינאות הטורקית בכלל והארדואנית בפרט. במהלך החודשים האחרונים ביקרו בטורקיה נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד ויורש העצר הסעודי והשליט בפועל מוחמד בן סלמאן. עד ממש לאחרונה, מחזות אלה היו לכל היותר בבחינת פנטזיה – על רקע היחסים העכורים של ארדואן עם ישראל בשל היחסים עם הפלסטינים, המתיחות עם אבו דאבי בשל האשמתו של ארדואן כי תמכה במחאות נגדו בשנים האחרונות והמתיחות עם ערב הסעודית בשל פרשת רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י באיסטנבול בשנת 2018.

פגישת ארדואן-הרצוג, יצחק הרצוג, ארדואן (צילום: חיים צח, לע
פגישת ארדואן-הרצוג, יצחק הרצוג, ארדואן|צילום: חיים צח, לע"מ
הנשיא ארדואן ויורש העצר הסעודי בן סלמאן (צילום: reuters)
הנשיא ארדואן ויורש העצר הסעודי בן סלמאן|צילום: reuters

רק בשבוע שעבר ביקר בטורקיה גם שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד – דבר שלא הפריע לטורקיה לארח אתמול גם את שר החוץ האיראני חוסין אמיר עבדאללהיאן. על רקע שלל האירועים האחרונים בטורקיה, וההצלחה המקומית, בסיוע ישראלי, לסכל ניסיונות פיגוע איראניים באיסטנבול – ניכר כי מערך האינטרסים המדיניים של טורקיה מעולם לא היה סבוך יותר. מצד אחד נחושים באנקרה להעמיק את היחסים עם ישראל, ומנגד – כל מי שחשב שהאירועים האחרונים יביאו להתרת הקשר בין טורקיה ואיראן – התבדה.

בעוד כשנה בדיוק ייערכו בחירות בטורקיה, ולראשונה מזה שני עשורים עומדים ארדואן ומפלגתו בפני סכנה ממשית להפסד ומפלה פוליטית חריפה. האינפלציה הטורקית הולכת ומחריפה מדי יום, וגם לאחר כמה וכמה מהלכי התערבות שביצע ארדואן בכלכלה המקומית – ערך הלירה הטורקית הולך ונשחק מדי יום. כך לדוגמה, ארדואן בונה רבות על הצלחה נגד המטרות הכורדיות (נושא המהווה קונצנזוס כמעט בלעדי בטורקיה), הן בסקנדינביה והן בסוריה – כקרש קפיצה שיסייע לו לצלוח את המשבר.

גם התמודדותו העיקשת מול המעצמות מהמערב וניסיונותיו הרבים לחזק את צבאו, שנחשב למיושן ולא מתקדם מספיק ביחס לצבאות אחרים באזור – צפויה בראייתו לסייע לו ברמה הפוליטית. במובן מסוים, אין לראות את כל המהלכים האחרונים של ארדואן ברמה הצבאית, המדינית והדיפלומטית, אלא כניסיונות מכוונים לשפר את מעמדו בסקרים לקראת הבחירות הקרבות.