מסכים הם כבר עניין שגור כמעט בכל בית, וכך גם הדיונים סביבם, שלא לומר הריבים. אם אתם הורים לילדים מיני מתבגרים - יש להניח שזעקות שבר בשעה מסויימת ביום נוסח "תסגור כבר את המחשב ולך להתקלח/ללמוד/לישון/לקבוע עם חברים" הן משהו מאוד נוכח בבית. 

האם גם הילד'/ה שלכם כל היום על המחשב משחק בכל מיני משחקים מוזרים או אפילו אלימים, מסרב להתנתק וכל מה שהוא חושבים עליו זה המשחק? ומה לגבי מצבי הרוח הקיצוניים שלו אחרי הפסד? האם מדובר בהתמכרות? האם עליכם להכריח את הילד/ה לצאת החוצה לבלות עם חברים ומשפחה? והשאלה שמטרידה את כולנו ברקע היא כמובן האם, בכל זמן המסך המופרע הזה, הילד/ה פוגעים בכישוריהם העתידיים לחברות ואינטראקציה עם העולם?

עדי אלחדף, מרצה וחוקר באקדמיה בתחום הפסיכולוגיה של הספורט האלקטרוני, עוסק בליווי פסיכולוגי להורים של גיימרים צעירים ונותן ליווי פסיכולוגי בקבוצת הגיימינג המקצועית בישראל - פיינסט (Finest), רוצה להציע נקודת מבט נוספת לכל החוויה המורכבת הזו. "יכול להיות שאתם בכלל מגדלים בבית את הספורטאי/ת הבא/ה של ישראל (או העולם) ולא ידעתם?". 

לדברי אלחדף, הגיע הזמן גם לראות את הצד השני של הגיימינג ויש כנראה צד ורוד ואופטימי הרבה יותר, אם כי חשוב לשים לב לסימנים שבדרך. הנה כמה נקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת. 

via GIPHY

  1. מתי זה יותר מדי?

    משפט ישן אומר על מהו רעל? "כל דבר מעבר למה שאנחנו צריכים הוא רעל. בין אם זה כח,             עצלנות, אוכל, אגו, תעוזה, יוהרה, פחד או כעס", אומר אלחדף. "לרוב, הילד/ה פשוט לא מוצאים עניין בפעילות  אחרת. עזרו להם להכיר תחומים נוספים, בין אם חוגים, תחומי עניין לקריאה, ואפילו משחקי שולחן.קבעו ימי יציאה מהבית לפעילות משפחתית משותפת גם אם זה רק לשבת בגלידריה האהובה עליהם. שקפו להם שאתם רוצים לבלות יותר זמן איתם וזו מטרת העל, ולאו דווקא למנוע מהם אתהנאה מהמשחק".
  2. דעו להציב גבולות

    אמנם זה יכול להיות עבור הורים רבים מובן מאליו, אך ישנם כאלו המעדיפים להימנע מהעימות או שסומכים על שיקול דעתם של הילדים. "משחקי מחשב זה לא דבר רע וכפי שנראה בהמשך גם עשויים לעזור לילדינו לרכוש הרבה מיומנויות הכרחיות, אך כמו כל דבר בחיים גם זה צריך להיות במינון הנכון. אל תחששו שהילד/ה יאהב אתכם פחות אם תציבו לו הגדרות ברורות של מתי לשחק ומתי להפסיק. תדעו להסביר את עצמכם ואת שיקולכם, לעיתים זה יעבור בשקט ולעתים תהיה התנגדות. אתם יודעים להגיד לילד כמה כדורי גלידה אתם מרשים לאכול לקינוח? זוכרים את המשפט שאמרתם להם 'אכלת מספיק חטיפים, רוצה עוד משהו תאכל פרי'. הלקח החשוב פה הוא דווקא שלכם, אתם צריכים לשפר את המיומנויות שלכם בהצבת גבולות", מסביר אלחדף.
  3. מה למעשה קורה שם?

    התשובה לחלוטין תלויה בסוג המשחק, בקהילה אליה נחשפים, האם מדובר במשחק צוותי או יחיד, מטרת הילד/ה במשחק (לכיף? להשתפר? לקבל חוזה מקצועי?) והכי חשוב, היכולת הרגשית של הילד/ה להכיל את האווירה בתוך ומחוץ למשחק (התקשורת בתוך המשחק ועם הקהילה מחוצה לו). 
  4. נסו להציב מטרות ו\או לתאם ציפיות ביחד עם הילד

    בדיוק כמו בספורט המסורתי כדורגל או כדורסל, כך גם בספורט האלקטרוני -  לא כל ילד שמתחיל לשחק מכוון להיות מקצוען. לכן, חשוב להזכיר שעיקר העניין הוא ההשתתפות והספורטיביות ולאו דווקא התוצאות. "בצד החברתי, בדקו עם ילדכם איך הוא מסתדר עם האווירה בתוך ומחוץ למשחק (התקשורת בתוך המשחק ועם הקהילה מחוצה לו). חזקו את תחושת המסוגלות שלו במשחק ואת היכולת שלהם לדעת מתי לעצור למנוחה. תנו לילדכם את התחושה שיש לו למי לפנות כאשר מתקשה, ממקום לא שיפוטי שיתמוך ויבין. לא מזמן פנה אלי ילד בן 14 דרך הרשתות החברתיות וביקש עזרה עם "כעס בלתי נשלט כאשר מפסיד במשחק" (TILT בז'רגון משחקים), כאשר ביקשתי ממנו את רשות הוריו להמשיך לשוחח אמר 'אני לא רוצה לשתף אותם בזה כי הם יקחו לי את המחשב'. אתם רוצים להיות ההורה שהילד פונה אליו.

  5. לומדים או מחזקים יכולות בעולם המשחק?

    "לחלוטין כן. תלוי כמובן במשחק ומטרתו מבחינת הילד/ה בלשחק אותו, ישנן מגוון יכולות שנלמדות ומחוזקות. בין אם פסיכומוטוריות (קשר יד עין), דיבור שפה (רוב התקשורת הוורבאלית באנגלית), כתיבת שפה (שוב, אנגלית), חשיפה לתרבויות שונות (סביבה מאוד בינלאומית), יצירת חברויות וכדומה.

    "בסביבה היותר תחרותית לומדים הישגיות, בחינה והערכה עצמית של יכולות אל מול האחר, שקדנות, סבלנות, תקשורת מכבדת, מיומנויות מחשב ואחד האלמנטים החשובים בעיני, ההבנה שישנם עוד כמוני, והרבה מהם. אני לא 'מוזר' אלא שייך לקהילה גדולה מאוד (אחת הגדולות בעולם כיום) של דומים שמבינים אותי".
  6. חבקו את היתרונות שילדכם רוכש מעולם המשחק

    תתפלאו לשמוע, ישנן מגוון משרות בעולם ההייטק אשר מברכות, ולעתים אף מצפות, מהמועמד להיות בעל רקע עשיר במשחקי מחשב. "כיום תעשיית המשחקים העולמית היא הגדולה בעולם הבידור והתחומים בהם עוסקים בם בחזית הטכנולוגיה, הגרפיקה והמוזיקה. ישנם אפילו תפקידים בצבא אשר מאויישים על ידי גיימרים מחוננים שחידדו את יכולותיהם הקוגניטיביות והמוטוריות לאורך שנות משחק. תנו לילדכם את התחושה שכל ילד טוב יותר בדברים מסוימים ופחות טוב באחרים, על מנת שיעריכו את יכולותיהם ויתמלאו בביטחון עצמי". 
  7. מקסמו את היתרונות בעזרת תקשורת בריאה

    "אני עצמי אבא לשלושה ילדים, אז אני מקווה שתסלחו לי שאומר שהכל מתחיל ונגמר בתקשורת בריאה, מכבדת והבעת עניין כנה בילד/ה. הדרך הטובה ביותר להבין מה לומד הילד, מה חווה בשרתי המשחק ואת תסכולו לעתים, היא להתעניין, לתמוך, לשאול ולאמיצים ביניכם, אפילו לשחק איתו אם ירשה. ברגע שתצליחו להגיע למכנה המשותף, משם תוכלו לעזור לילד/ה להבין מה עליו לשפר, איך עליו למקסם את אימוניו, מה עליו לעשות ברגעי תסכול. ללמד אותו את החשיבות של מנוחה למיקסום יכולות במשחק וכן לעזור לו להבין מתי התקשורת בשרת המשחק היא לא מכבדת ואיך עליו להתמודד ולהתנהל מולה".
  8. קורס ליוטיוברים כבר מגיל מוקדם מאוד?

    מבין את החשש, לא בטוח שאנחנו היינו מוכנים לחשוף את עצמנו לעולם שלא לומר את ילדינו. אך הם לא אנחנו, וחשוב לתת להם להתבטא. כמו בכל דבר, גם כאן חשוב שתקבעו חוקים על מה משתפים ומה לא ועל כך שחייהם הפרטיים (וחייכם שלכם) וחייהם על המסך לאו דווקא דומים. מדובר במשחק לכל דבר והיכולת לעמוד מול קהל, גם אם וירטואלי, היא יכולת שהם יעריכו מאוד לכשיגדלו. כמו כן, המציאות שלנו הולכת ונהיית יותר וירטואלית אז גם עלינו להבין את המדיום בו נמצאים ילדינו ועד כמה שזה מעיק, ללמוד על העולם הוירטואלי ולנסות למצוא את מקומנו בו. 
  9. משחק חברתי לעומת יחיד

    משחקים זה כיף, הם בנויים לרוב בצורה כזו שתמקסם את זמן המשחק של הילד (או ההורה…) ולפעמים אנו נמצאים מול משחק שאנו פשוט לא יכולים לעצור (רק עוד LEVEL וזהו, פליז !!!).כאמור, במקרים אלו צריך לעזור לילד לעמוד בחוקים שנקבעו, אך לעתים מטרת השהות במשחק היא חברתית. למעשה, חבריו הטובים של הילד נמצאים איתו במשחק הוירטואלי ולרוב פשוט מדברים. לטעמי, כאשר מדובר במשחקים חברתיים, במיוחד אם לילד חברים מהכיתה/שכבה אשר איתו במשחק ומשחקים ביחד, הפעילות הרבה יותר נכונה עבורו מאשר לשחק לבד. 
  10. פעילות גופנית חשובה למניעת יושבנות

    "כן, הטענה הראשונה שהורים פונים אלי איתה היא לרוב חוסר בפעילות גופנית. אז במקרה זה אני בהחלט ממליץ לבדוק מול הילד האם פעילות גופנית (ספורט מסורתי) זה בכלל משהו שמעוניין להתעסק בו? כמוכם, גם הילד מחפש תחושה של מסוגלות, גם הוא רוצה למצוא משהו שהוא טוב בו (מרכיב מרכזי של הנאה) ולכן, יכול להיות שספורט זה לא בשבילו. אם כן, נסו למצוא את הפעילות הגופנית שניתן לעשות ביחד כגון טיולים קצרים, רכיבה על אופניים ביחד ואפילו תחרות פוקימון גו בפארק (מי מוצא יותר פוקימונים בזמן קצוב). כמו כן, אני עובד עם ספורטאים צעירים, שמאוד אוהבים משחקי מחשב ופנטזיה בכלל. אחד מהם, סייף הישגי, סיפר לי שהחל ללמוד סייף בגלל אהבתו לסדרת הסרטים STAR WARS ופשוט רצה ללמוד איך להשתמש בחרב. לפיכך, נסו לעורר את סקרנותם של הילד/ה לגבי סוגי הפעילות הגופנית או הספורט הקיימים ותופתעו לגלות שחלקם, ממש ישמחו לנסות".

  11. לתרגל וויסות רגשי ופיתוח חוסן

    "במשך שנים אני עובד עם יזמים ובמיוחד סטארטפיסטים. אחד המוטיבים המרכזיים שכמעט תמיד עולים בשיחות היא היכולת שלהם להמשיך בתשוקה שלהם לפיתוח המוצר/החברה למרות אינספור דחיות גיוס כספים מצד משקיעים ו'עצות' מצד הסביבה שלהם שעדיף לוותר. היכולת להכיל כשלונות, לחזור לשולחן העבודה ולשנות טקטיקה או אסטרטגיה ולהתחיל מחדש היא בבסיס של משחקים מבוססי יכולת. ציינו זאת בפני ילדיכם, חזקו אותם על הנחישות וההתמדה. ניצחונות הם תופעת לוואי של השקעה, נחישות ותרגול איכותי (לא כמותי). תקפידו על מילות שבח על כך ולא על ניצחונות".
  12. האם יש דבר כזה "משחק רע" לילדים?

    "כעקרון, אין משחק רע. יש הגבלות גיל. ויש סיבה מדוע ההגבלות הללו קיימות. לרוב בגלל הבגרות הנפשית של הילד להתמודד עם התכנים. פה נכנסת ההיכרות של ההורה עם הילד והבשלות להתמודד עם התכנים. גם למשחקים אלימים דוגמת GTA אין הרבה אינדיקציה של השפעה על רמת האלימות של הילד. הכל מתחיל ונגמר ביכולת של הילד להכיל ולהבין שזה רק משחק, ההיכרות של ההורה עם הילד והשפעת המשחק עליו והתקשורת ביניהם. כמובן, שככל שהילד יותר צעיר יכולת ההפרדה שלו בין משחק/פנטזיה ומציאות פחות חזקה אז צריך לוודא שמסוגל להתמודד בצורה בריאה".
  13. שאלו שאלות

    ● האם ילדינו מרגיש בנוח לדבר על כל נושא?
    ● האם אנחנו עושים פעילות משפחתית כדרך קבע שלא כוללת גירוי חיצוני ומפתחת שיח?
    ● מהמשחקים שמשחקים ילדינו, איזהו המועדף? מדוע? מה המאפיינים שלו שמתחברים אליו יותר?
    ● איך ילדיכם מתמודדים במסגרות החינוכיות?
    ● האם הוא/היא נפגשים עם חברים מחוץ למסגרות? רק אונליין או גם פיזית? 
    ● איך מתמודדים עם כשלונות והפסדים במשחק? איך מתכננים להשתפר?
    ● מחוגי הספורט הנגישים לנו, למה מתחבר יותר? מדוע לענף זה, מה מיוחד בו? מכיר ענפי ספורט?
    ● בקשו מהם לספר לכם על קושי שהיה להם במשחק ומה עשו על מנת להתגבר עליו? אילו יכולות גייסו על מנת להצליח?