אנחנו נמצאים בעולם שהולך ומתחמם, זאת עובדה. אם נתמקד בישראל, גם כאן הטמפרטורה עלתה בממוצע במעלה וחצי מאז אמצע המאה הקודמת. בהתאם לרמות זיהום האוויר הצפויות בעתיד, הטמפרטורה הממוצעת תעלה במעלה-מעלה וחצי עד אמצע המאה הנוכחית. למרות שהמצב הזה רק יחמיר בשנים הבאות, ההיערכות לשינויי אקלים בישראל עדיין חלקית מאוד. דוגמא אחת פשוטה היא העובדה שאנחנו עדיין מאחור בכל מה שקשור לתכנון הצל ברחובות. בבדיקה מיוחד שערכנו, ניתן לראות כיצד תכנון צל נכון יכול לחולל שינוי.
הגענו בשעה 10:30 בבוקר לפארק שעשועים לא-מוצל בפתח תקווה, מד הטמפרטורה שלנו מדד 48.4 מעלות. ב-11:00 בבוקר כבר מדדנו 51.7 מעלות ובהמשך 58.8 מעלות.
מכת השמש הזאת לא פוסחת על אף אחד. ממבט קצר על תחנות האוטובוס בישראל אפשר להבין מאוד בקלות שחשיבה על נושא הצל מוטלת רק על הנוסעים. הם מחפשים פתרונות יצירתיים בזמן התפילות להגעה מהירה יותר של האוטובוס הממוזג. שירה צעירי, שפגשנו בתחנת אוטובוס בבני ברק, תהתה: "זה צל?! תעשה לי טובה. מה שכן, הייתה פה תחנה מוצלת, אני לא יודעת למה ביטלו אותה. החליטו על דעת עצמם יום אחד להוריד אותה".
ישראל מובילה בתחום שיעורי הקרינה הבין-לאומיים, תואר אקלימי מפוקפק שאנחנו משיגים גם בלי לעבוד קשה. ד"ר אור אלכסנדרוביץ', חוקר נוחות אקלימית מהטכניון, מסביר: "אנחנו די נדפקנו. אנחנו מקבלים כמויות קרינה עצומות לאורך כל השנה וכמובן בקיץ. הבעיה של הקיץ שלנו שאין בו גשם, אין בו עננות. זה המקום שבו השמש היא הכי קשה ואין לנו מה שיגן מפניה חוץ מעצים או כל מיני דברים דומים שנותנים לנו צל".
בערים מתקיים אפקט מוכר בשם "אי החום העירוני". עקירת צמחים, בנייה לגובה ולרוחב, הקמה של מפעלים מעשנים וכמות גדולה יותר של כלי רכב באזור - הכול מביא לטמפרטורות גבוהות יותר קרוב למקום המגורים של רוב התושבים.
בכל העולם מזג האוויר משתגע. הטמפרטורות הולכות ועולות משנה לשנה בהשפעת הזיהום, שעדיין רק מתגבר. אפשר להבין את זה בקלות עם הדיווחים על גלי חום חסרי תקדים בצפון מערב אמריקה. עוד גלי חום במקומות שנחשבים קרירים יותר, כמו רוסיה והחוג הארקטי. ההתחממות הזאת קשורה לשיטפונות הקטלניים שראינו בסין ובגרמניה בשבועות האחרונים, כמו גם להגדלת שכיחות סופות ברקים וברד.
השילוב של כל אסונות מזג האוויר האלה יחד, בזמן כל כך קצר, תומך בתחזיות הפסימיות לשנים הבאות בכל העולם, כמו גם בישראל. פרופ' עודד פוצ'טר, מומחה לאקלים מהמכללה האקדמית בית ברל, אומר שלא ניתן להתעלם מההתחממות. "ההתחממות כאן, ההתחממות היא עובדה, ההתחממות היא דבר שימשיך ויחריף עם השנים הבאות. הדבר היחידי שאנחנו, בני האדם, מסוגלים לעשות בשלב הזה, זה לנסות למתן את עליית הטמפרטורות", מציין פרופ' פוצ'טר.
כמה באמת דבר פשוט כמו תכנון צל יכול לעזור במצוקת ההתחממות הגלובלית והישראלית? כדי להבין את זה הצטיידנו בשני מדי טמפרטורות לאימות כפול והגענו לחניון שחציו מוצל וחציו תחת השמש, מקום שבתנאים האלה הופך לאזור מלחמה של ממש בין נהגים על מקומות החניה הנכונים גם בעיר השקטה כפר סבא.
מדדנו כמעט כל נקודה במתחם הזה שוב ושוב, ואלה התוצאות - מטרים ספורים בין כלי הרכב ושני עולמות שונים. המקומות הנוחים באופן לא מפתיע הם הירוקים כמובן. ללא צל הגענו לערכים גבוהים עד 55 מעלות. ההפרשים אדירים ובחלק מהמקרים הם מגיעים גם ליותר מ-20 מעלות הפרש.
האם זה מייצג את הסיוט של כל ישראלי בקיץ, רגע לפני פתיחת הדלתות והכניסה לרכב? הגענו לחניון דומה בשעת צוהריים. יום חדש, חולצות יבשות. המתכון הפעם: שני כלי רכב, אחד בקירור צל והשני מתבשל בשמש. על גג הרכב שעמד בשמש כחצי שעה, מדדנו 63.4 מעלות, ובתוך הרכב מדדנו 44.1 מעלות.
לעומת זאת, על גג הרכב שעמד בצל חצי שעה - מדדנו 31.8 מעלות. בפנים, בתוך האוטו - 34.2 מעלות, בערך עשר מעלות הפרש לעומת הרכב שעמד בשמש.
את המציאות הזו ניתן לשנות, כפי שמדגיש ד"ר אלכסנדרוביץ': "זה שאנחנו הולכים ברחובות שאין בהם צל או שאנחנו נמצאים ברחבות שאין בהן צל, זו לא גזרת גורל, זו גזרת המתכנן שהחליט שהוא לא חושב שצריך שיהיה צל באותו מקום".