ישראלים רבים נהרו לדובאי בחודשים האחרונים עם החתימה על הסכמי הנורמליזציה וחזרו עם לא מעט חוויות כשהמרכזית בהן היא - כמה חם ביעד המדברי החדש. עוד שנים ספורות לא נצטרך לנסוע כל כך רחוק כדי להרגיש את החום העז והמייבש. למעשה, כבר בימים אלה, בהם עומסי החום מורגשים היטב ברחבי הארץ, אנחנו מקבלים טעימה לשגרת הטמפרטורה שצפויה לנו בשנים הקרובות. דו"ח המעקב השנתי שפרסם המשרד להגנת הסביבה לאחרונה (מאי 2021) מצביע על כך שישראל לא עמדה במרבית יעדי האקלים שהציבה לעצמה, וזאת על אף העובדה שהיעדים שהוצבו היו נמוכים מלכתחילה. משבר האקלים שפוקד אותנו עלול להביא את ישראל להיות אחת המדינות המתחממות במהירות הגדולה ביותר בעולם, כאשר כל אחד מאיתנו עשוי לחוות את ההשפעות של המשבר בחיי יום יום שלו. כבר בשנים הקרובות נראה יותר ימים חמים בכל קיץ, הפוגות קצרות יותר בין גלי החום, הערבים והלילות עם מזג אוויר נעים ילכו ויפחתו, ובתוך זמן לא ארוך יהיה כאן חם בדיוק כמו בדובאי. בפועל מדובר בהשפעות שעשויות להיות הרסניות –החקלאות כאן תתקשה להצליח, הבריאות תיפגע, הגשם יגרום להצפות, וכולנו נתגעגע בנוסטלגיה לימים היפים של העבר.
אחד השחקנים הגדולים והמשמעותיים במשק הישראלי שיכול וצריך להשפיע על נושא האקלים בארץ היא כמובן ממשלת ישראל, באמצעות משרדיה המקצועיים. הממשלה קונה שירותים ומוצרים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים ומי שמכיר את עבודתה הממשלה, יודע שיש ארבעה שחקני מפתח אשר משפיעים על כל פעולה שנעשית במשרד ממשלתי: המכרזים, אגף תקציבים, הייעוץ המשפטי ומשאבי אנוש. החברים הללו, היושבים בוועדת המכרזים, חותמים על כל הזמנת רכש ממשלתית ומאשרים תקציבים וגיוס עובדים, והם למעשה מהווים גורם מרכזי המניע תהליכים בממשלה ובמדינה כולה. ארבעת הגורמים החיוניים הללו, אשר מנתבים את פעילויות הממשלה בתחומים השונים, יכולים לנתב את פעילותה כך שהיא תהפוך לגורם מקדם ומשמעותי במאבק הגלובלי במשבר האקלים בכמה צעדים פשוטים שניתן ליישם החל ממחר בבוקר.
מכרזים: צעד קטן עם השפעות גדולות
מילת המפתח בעבודה עם הממשלה היא מכרז. לכל הוצאה כספית של משרד ממשלתי או גוף ציבורי, נדרש מכרז. הממשלה יודעת להשתמש במכרזים בכדי לקדם מטרות וערכים ציבוריים חשובים. לדוגמה, תקנות המכרזים נותנות עדיפות לעסק בבעלות אישה, במטרה לקדם שוויון מגדרי, לעסק בבעלות ישראלית במטרה לקדם תוצרת מקומית, ומחייבת ספקים הניגשים למכרזים ממשלתיים לעמוד בדיני העבודה ולא לעשות שימוש בתוכנות לא חוקיות. הוספת קריטריון קטן לכל מכרז - מהו המחיר האקלימי של פעילות הספק - עשויה לשנות את כללי המשחק בעולם הזה. ספקים שירצו להצליח במכרזים ממשלתיים יצטרכו למדוד את טביעת הרגל האקלימית שלהם ולהיות תחרותיים בהיבט זה מול מתחריהם. צעד קטן שעשוי להיות בעל השפעות מהדהדות עבור כל השוק הישראלי.
תקציבים: להתחיל בצעד קטן
מהפכה אקלימית בישראל תדרוש השקעות גדולות, אך ניתן להתחיל בצעד קטן ופשוט: כל משרד ממשלתי יידרש להשקיע אחוז מתקציבו בפעילויות "מקדמות אקלים". למשל, בשנת 2022, כל משרד ממשלתי יצטרך להראות פעילויות לקידום אקלים בריא בהיקף של אחוז אחד מתקציב המשרד. בשנת 2023, ניתן לעלות ל-2% ולהתקדם עד לעמידה ביעדי פריז אליהם התחייבה המדינה. חלק מהמשרדים כבר עושים פעולות בכיוון, ויוכלו להציגן כחלק מהתקציב הנדרש, וחלק אחר מהמשרדים יצטרך לבצע חשיבה יזומה על קידום היבטי האקלים שבתחום אחריותו. התוכניות המשרדיות העצמאיות יוכלו להתאסף ולהיות מוצגות לציבור ולכנסת כתמונה כוללת של הפעילויות במשרדי הממשלה בנושא.
הייעוץ המשפטי: נוגע לכל תחומי החקיקה
שילוב שיקולי אקלים כחלק מחקיקה שוטפת. בנושאי רוחב חשובים, ישנו גורם מטה ממשלתי אשר מספק חוות דעת לכל הצעת חוק. תחום האקלים נוגע כמעט לכל תחומי הפעילות והחקיקה בממשלה, ולכן חיוני שיילקח בחשבון בהצעות חוק שונות. הוספת סעיף קבוע לתזכירי חוק בתהליך אישור, העוסק בהשפעות החוק על משבר האקלים, יחייב שיקלול חשיבה בנושא בכל חקיקה חדשה.
משאבי אנוש: שומרי סף צריכים כלים
לנציבות שירות המדינה וליחידות משאבי האנוש המשרדיות תפקיד חשוב בהבטחת התשתית האנושית-מקצועית שתאפשר לממשלה להתקדם. לכן, למשל בעל תפקיד מקצועי בכל משרד ממשלתי, אשר אמון על קידום פעילות המשרד לעולם נטול-פחמן, ייקח את משרדי הממשלה צעדים רבים קדימה. בנוסף, בעלי תפקידי המטה הקריטיים - חשבים, אגפי תקציבים וייעוץ משפטי - זקוקים לידע בסיסי בתחום האקלים אשר יאפשר להם למלא את תפקידם כשומרי סף בהיבט זה ויש לספק להם את הכלים לצבירת ידע זה.
בכדי שכל אחד מהמשרדים הממשלתיים יוכל לקחת חלק ולתת ידו במאמץ הגלובלי – יש צורך במנצח על התזמורת בדמות מועצה לאומית או רשות מתכללת. מאמץ בין-משרדי כזה יאפשר התקדמות בצעדי ענק להפחתת האיום הקודר שמשבר האקלים מטיל על מדינת ישראל והעולם כולו. הממשלה החדשה היא הזדמנות לפתוח דף חדש בדרך בה ישראל מתמודדת עם המשבר הקריטי ביותר של המאה ה-21 – ולא, זו לא מגפת הקורונה.
הכותבת הינה מומחית לטכנולוגיית שימור סביבה ואקלים ובעלת ניסיון בהובלת תהליכי שינוי מורכבים וחוצי משרדים במשרדי ממשלה ובמגזר הציבורי.