מדובר בפרויקט החשוב ביותר והגדול ביותר בישראל, והוא משותק. ההחלטה על פיזור הכנסת אתמול הובילה לעיכוב בטיפול בחוק המטרו. ככל הנראה, נצטרך לחכות שוב עד לכינון ממשלה וכנסת חדשים. התוצאה: בזמן שהפקקים בגוש דן ימשיכו לגדול, תושבי המדינה ימשיכו לחכות לאישור תכנית, שגם אחרי שתאושר תושלם רק אחרי 10 או 15 שנה.
תקציבו של פרויקט המטרו עצום – 150 מיליארד שקלים. על פי מה שאנחנו יודעים על פרויקטים כאלה בישראל, תקציבו יגדל אף יותר. הוא חשוב ומרכזי אף יותר מהרכבת הקלה, אותה העדיפו לאשר ממשלות קודמות.
לשם הבהרה לאלה שמבלבלים בין הרכבת הקלה למטרו – הרכבת הקלה נעה מעל פני האדמה (למעט כמה מנהרות קצרות). המטרו, או מה שמכונה "רכבת תחתית" נוסעת מתחת לפני קרקע במנהרות ייעודיות. המטרו נוסע בהפרדה מלאה ממערכות תחבורה אחרות, אך משיק להן בתחנות לאורך המסלול. המטרו נוסע במהירות של 40-35 קמ"ש בממוצע, ללא נהג, ובכל רכבת יכולים לנסוע עשרות אלפי נוסעים בשעות השיא.
במשרד התחבורה ובנת"ע, שאחראית על מימוש הפרויקט, טוענים כי מדובר בפרויקט התשתית הגדול ביותר שבוצע בישראל מאז הקמתה. המיזם כולל רשת של שלושה קווי מטרו באורך כולל של 150 ק"מ תת קרקעיים, עם 109 תחנות ב-24 רשויות מקומיות ברחבי גוש דן מרחובות ועד רעננה. הרכבת צפויה לשרת כ-2 מיליון נוסעים ביום, כ-450 מיליון נסיעות בשנה, כשרכבת צפויה להגיע בכל שלוש דקות. הקווים נועדו בין היתר גם כתחליף לקווי הרכבת הקלה שהוקפאו: הקו הצהוב, הקו הכחול והקו הוורוד.
מה החשיבות של החוק עכשיו? למעשה, החוק מחייב את כל חברות התשתיות בישראל לצמצם את העיכובים שהן מערימות עליו, ולתת לו אור ירוק מהיר.
החוק גם נותן עדיפות לפרויקט הענק על פני הרצונות, ולפעמים גם הצרכים, של הרשויות המקומיות. כשהחלו לחפור את הקו האדום של הרכבת הקלה, הרשויות בבת ים, ברמת גן ובבני ברק הערימו קשיים משמעותיים על התקדמותו חרף הסכמים שנחתמו מולם.
החוק כמעט ויבלום את היכולת של רשויות מקומיות לעכב את העבודות. ואולם, שלב הביצוע הראשוני שכולל העתקת תשתיות וביצוע קידוחי ניסיון מתוכנן להתחיל רק באמצע-סוף השנה הבאה. ולכן, אם החוק מעוכב ויעבור כמו שהוא לאחר כינוסה של הכנסת הבאה, לא תהיה פגיעה אקוטית בפרויקט.
שנים של תכנון
אף שבמדינות רבות בעולם פועלות בהצלחה רכבות תחתיות יותר מ-100 שנה, בישראל מדברים אמנם על הנושא כבר עשרות שנים, משנות ה-60, אבל רק בסוף שנות ה-90 הוחל בתכנון בפועל. גם אז התכנון היה משולב הן לרכבת קלה והן לרכבת תחתית. אולי בגלל שבניית מטרו מרכבת הרבה יותר וגם יקרה הרבה יותר (שרת התחבורה לשעבר מירי רגב, אמרה לפני כשנתיים, כי תכנית המטרו יקרה מדיי ומיותרת), קודמה הרכבת הקלה, בעוד המטרו הוזנח.
בספטמבר 2016, כשהתברר כי הרכבת הקלה לא תוכל לעמוד ביעדים שנדרשו לה (עקב הקיבולת הנמוכה של מערכת על קרקעית בתוואי הרחוב), חברת נת"ע פרסמה מכרז לתכנון שלשה קווי רכבת תחתיים. בחודש ינואר 2017 זכתה חברת סיסטרה (אנ') הצרפתית במכרז של נת"ע לתכנון קווי המטרו בגוש דן, בתקציב של כ-30 מיליון שקל. לאחרונה הוערך כי בניית המטרו בין תל אביב לראשל"צ בלבד, תתמשך כ-10 שנים.
בפברואר 2019 נחשף התכנון הראשוני של מסלולי המטרו כשההערכה הייתה שהוא יפעל ב-2032. באפריל 2019 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את התוואי הכללי של קווי המטרו -M1, M2 ו-M3.
קו M1 - אורכו של קו המטרו הראשון (M1) יהיה כ-85 ק"מ והוא ינוע בציר צפון-דרום תוך שהוא משרת את הערים רעננה, הרצליה, רמת השרון, כפר סבא, הוד השרון, תל אביב, בת ים, חולון, ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, באר יעקב, רמלה ולוד, וכן אזורי פיתוח עתידיים בהם תע"ש השרון, צומת גלילות, חולון וצריפין.
קו המטרו M2 - קו מזרח-מערב שיספק שירות מדרום פתח תקווה דרך רמת גן לתל אביב.
קו המטרו M3 - קו בצורת חצי טבעת שיחבר בין כל קווי הרשת ויאפשר מעבר ביניהם.
התכנון נמשך, מכרזי ביצוע פורסמו ובפברואר 2022 אושר בכנסת חוק המטרו לקריאה שנייה ושלישית. החוק קובע הקמת רשות שתנהל את הפרויקט, קובע רגולציה ותיאום תשתיות וכן עוסק באזורים בהם יעבור המטרו.
במאי 2022 אישרה הממשלה היוצאת את תוכניות קווי המטרו M1 במקטע הדרומי וכן את קו המטרו M3. אתמול (ב') ניסתה שרת התחבורה מירב מיכאלי לאשר את החוק סופית, אך הוא לא עלה בשל הסיכוי הקלוש שיעבור עקב התנגדות האופוזיציה.
"בלי מערכת המטרו תהיה קריסה מוחלטת של מערכות התחבורה במטרופולין תל אביב", אומרת מנהלת אגף מטרו במינהל התכנון, יעל סלומון. "המדינה נערכת באופן מקיף לקידום הפרויקט בהיבט של תכנון, תקצוב וחקיקה, ואם לא יינתנו הכלים לביצוע הפרויקט אין סיכוי שנגיע ליעד שהממשלה הציבה - פתיחת המערכת בעוד עשור".
עשרות אלפי בעלי נכסים על קו המטרו צפויים לפגיעה חמורה
לעיכוב בהקמת המטרו יש היבט קריטי נוסף – יצירת חוסר ודאות גדולה עבור עשרות אלפי בעלי נכסים הנמצאים על הצירים המתוכננים. כלומר, הקמת המטרו לא תסתיים בעוד שנים ארוכות, אבל בעלי העסקים נפגעים כבר עכשיו.
"כיום בעלי הנכסים נפגעים בצורה משמעותית", אומרת שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין. "מהרגע בו פורסמו התוואים הקיימים, למעשה הוקפאה כל אפשרות לנצל או לממש את הזכויות בקרקע, שכן יש מגבלות רבות או בקשות להפקעה והריסה של מבנים שונים מצד המדינה. יש כאן פגיעה דרמטית בזכות הקניין ובערך הנכסים. קרקעות או נכסים שמיועדים להפקעה נמצאים בסוג של הקפאה. מחד אין באפשרות בעלי הנכסים לעשות שם דבר עם הקרקע או הנכס, מאידך עד שהמדינה תואיל בטובה להעניק להם פיצוי יעברו שנים רבות. ככל שהתהליך הזה מתארך חוסר הוודאות גדל והפגיעה בשווי הנכסים גדלה בהתאם".
בעלי הנכסים צריכים להתמודד עם גזרות הרבה לפני שהדחפור הראשון מגיע לשטח. מס המטרו, למשל, שמגדיל בפועל את היטל ההשבחה מ-50 אחוז ל-75 אחוז, לצד העצמת זכויות שלא בירור איך תיראה בשט.
"מאות עד אלפי בעלי נכסים וקרקעות מצויים כיום בסכנה של פגיעה ממשית בנכסיהם בעקבות עיכובו הצפוי של חוק המטרו, עם ההליכה לבחירות", מסכמת בוגין. "בעלי הזכויות לא יקבלו פיצוי על הפגיעה המתוכננת, וחוק המטרו - שצפוי לחזור לנקודת ההתחלה - צפוי להעמיד את הציבור ואלפי בעלי נכסים בתוואי בפני אי-ודאות מתמשכת".
עו"ד צבי שוב, מומחה לנדל"ן, מסביר את הסיבוך במצב שבו חלק מהתכניות אושרו וייכנסו לתוקף, אבל חלק נתקעו בכנסת. בפועל, הפגיעה בבעלי הנכסים בתוואי כבר החלה. מנגד, לא אושר החלק שמאפשר להם לקבל פיצוי על הפגיעה.
"תכניות המטרו משנות את ייעודי הקרקע בין היתר לייעוד של הריסה/דרך, אשר מרוקנים את הקרקע משוויה ומסחירותה", אומר שוב. "למשל, בנייני מגורים בתוואי שמיועדים להריסה. הדבר רלבנטי למאות או אלפי אנשים שכיום בעלי דירה אשר אינם יכולים למכור אותה בשל ירידת הערך, וגם אין להם הצדקה לשפץ או לחזק אותה כי היא עתידה להיהרס. ואולם התוכניות אשר היו אמורות למזער את הפגיעה בבעלי הנכסים ולקבוע את המנגנונים לפיצוי, עדיין לא אושרו".
חוק המטרו ימשיך לחכות זמן רב, עד שממשלה חדשה תתפנה לדון בו. אמנם חלק מחוק המטרו עבר דרך חוק ההסדרים שכבר אושר, שם נקבע שתוקם ועדה למתן פיצויים, שאליה יגישו תביעות לפיצויים במקום סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. אך לשם זאת יש לפעול כדי למנות את הרכב הוועדה בשיתוף פעולה עם שר הפנים, שר המשפטים, שר האוצר ועוד. כרגע, לא הוקמה ועדה, וכנראה שגם לא תוקם בקרוב.
במציאות הפוליטית הנוכחית, אלפי אנשים לא יכולים למכור את הדירה או לשפץ אותה. אלה יישארו עדיין בערפל, עד שתקום ממשלה חדשה. וגם אז הם יצטרכו לקוות שהיא תחזיק מעמד מספיק זמן.