עליית המחירים שחלה בחודשים האחרונים, כולל בשוק השכירויות, מוציאה את הצעירים שוב לרחובות במטרה לעורר את מודעות הציבור כדי לנסות להוביל שינוי וחקיקה, ובשבוע האחרון הוקמו עשרות אוהלים ברחבי הארץ. "המחאה רק ממשיכה לגדול ודבר לא יסיט אותנו ממטרתנו. העם לא יכול לעמוד יותר בעול מחירי הדיור, ויוצא לרחובות להשמיע את קולו. אני מבקש – צאו לרחוב לשעה, ליום, ללילה, עם או בלי אוהל, העיקר תצאו, תמחו, תביעו את המצוקה של כולנו כי זה הזמן!" אומרת הדס מן מראש העין, ממובילות המחאה.
"אחרי חל"ת של שנה וחודש בתקופת הקורונה החזירו אותי לעבודה", מספרת חלי טולדו, בת 40 מחולון העובדת בתחנת רדיו כמזכירת מנכ"ל, "ניסיתי לחשב כל שקל. אמרתי לעצמי שמעכשיו אני מתנהלת נכון, התחלתי לנהל תזרים מזומנים, ניסיתי לחשב איפה אפשר לקצץ. הגיע החורף וחשבתי פעמיים אם להדליק חימום. אמרתי יותר משתלם לי לקנות שתי שמיכות פליז ובקבוק חם. ראיתי שאני מקצצת בהכול. קופאת מקור בבית שלי, אני מתה מרעב בבית שלי. מגיע סוף החוזה ואני רואה לאן הרוח נושבת ואני מתה מפחד". לדברי טולדו, המחאה הזו היא מחאה של אנשים עובדים, לעומת המחאה של 2011 שהתחילה מסטודנטים וצעירים. "המחאה הזו תימשך בכל מוצאי שבת לפחות בעיר חולון", היא מבטיחה, "נקים מאהל הידברות, שיח. הבחירות בפתח. חייבים שהבחירות הפעם יהיו על רקע חברתי. עוד שנה-שנתיים כבר לא יישאר לי בשביל מה לחיות".
"הגיע החורף וחשבתי פעמיים אם להדליק חימום. אמרתי יותר משתלם לי לקנות שתי שמיכות פליז ובקבוק חם. ראיתי שאני מקצצת בהכול. קופאת מקור בבית שלי, מתה מרעב בבית שלי. עוד שנה-שנתיים כבר לא יישאר לי בשביל מה לחיות"
חלי טולדו, 40, חולון
קשת אור, 23, הקימה אוהל לפני ארבעה ימים בגן הזיכרון בחיפה. ביום-יום היא עובדת כטבחית במסעדה בחיפה. אור מספרת כי עברה לחיפה לפני כשנה עם בן זוג וכלב אחרי שלא הצליחה לעמוד במחיר השכירות באבן יהודה. "ראיתי דירות בבת גלים בשכונות שמיועדות כיום למגורי סטודנטים ב-4,000 שקלים לשני חדרים. בקדימה, שם גרים ההורים שלי, העלו לפני חודש את שכר הדירה מ-11,000 ל-15,000. אין לי אפשרות. אני מאוכזבת מהפוליטיקאים. הם יכולים יותר. הגיע הזמן לעזוב את איראן, להפסיק להתעסק בטפל, צריך להתעסק ביוקר המחיה וצריך לעלות את זה לסדר היום הציבורי".
לדאוג לדור העתיד
מחאת הדיור 2022 החלה לפני כשבועיים בפרדס חנה, כאשר גיל סהר, 34, החליט שהוא פשוט לא יכול יותר והקים עם אחותו בת ה-29 אוהל במרחב הציבורי, ומאז הספיקה להגיע לבאר שבע, כפר סבא, תל אביב, ראש העין, ירושלים, כרמיאל וערים נוספות מצפון עד דרום. המחאה שמה במרכזה את הדרישה לבלימת השתוללות מחירי הדיור לטובת הקונים והשוכרים.
"הכול התחיל מיוזמה בפייסבוק", מספר סהר, אב לילד, "לאט לאט התחלנו לגלות את גודל הזוועה - מחירי השכירות הכפילו את עצמם תוך פחות מחודשיים-שלושה. דירות שהשכירו ב-4,500 פתאום מושכרות ב-8,500. הגענו למצב שזה לא הגיוני. מה יקרה עוד שנה או עוד שנתיים? בסופו של דבר הבנו שאף אחד לא יעשה כלום לטובתנו, אז יצאנו לשטח. פתאום התחלתי לראות עוד ועוד פוסטים, בשלב מסוים הבנו שחייבים נחבור אחד לשני. מה שאנחנו עושים פה זה לדאוג לדור העתיד. אני קורא לכל מי שרואה את זה – צאו החוצה. אם זה לא יקרה עכשיו, אנחנו נאבד את זה".
מה ייחשב הישג בעיניך?
"עצירה מוחלטת של העליות וירידה הדרגתית במחירי השכירות. הפריפריה נהייתה יקרה כמו תל אביב. למנקה הרחובות אין עוד מקום ללכת אליו. אנחנו לא מצליחים לשכור דירה היום בפריפריה. זו גם הארץ שלי, אין לי כבר לאן ללכת".
"אופי המחאה הפעם הוא של אנשים עובדים – בגלל שאין לאף אחד מאיתנו את הפריבילגיה לעצור את חייו ולהפסיק להתפרנס, אנחנו לא שמים דגש על הקמת מאהלים"
גיל סהר, 34, פרדס חנה
מה דעתך השתנה מ-2011?
"יש הרבה הבדלים בין 2011 להיום, אנחנו נמצאים במקום אחר מבחינה כלכלית, מבחינה פוליטית, מבחינת התקשורת והשפעת הסושיאל על חיינו. אבל אולי ההבדל הגדול והמהותי ביותר הוא שהמחאה של 2022 לא התחילה בגלל בעיות הנדל"ן של תל אביב אלא של כולם. המחאה הפעם התחילה מהפריפריה, ראינו איך האש ניצתת ועוברת מעיר לעיר, ולמרות שיש נציגות למחאה בתל אביב, זה ממש לא העיקר. הפעם לא ניתן לאף אחד לחטוף את המחאה – לא לימין ולא לשמאל, אנחנו לא אנשים פוליטיים, אין לנו שאיפות פוליטיות ואנחנו מאמינים שהשיח שאנחנו מקדמים נוגע לכל האזרחים בארץ, כל מי שמתמודד עם קושי לקנות או לשכור בית.
"אופי המחאה הפעם הוא של אנשים עובדים – דווקא בגלל שאין לאף אחד מאיתנו את הפריבילגיה לעצור את חייו, להפסיק להתפרנס, וזה נכון לרוב האזרחים, אנחנו לא שמים דגש על לינה באוהל או על הקמת מאהלים, אלא על פעולות מחאה ועל פריסה ארצית רחבה ככל הניתן. יש לנו קול אחר, ייחודי, שאנחנו מביאים, והמטרה היא לגרום למקבלי ההחלטות להבין שהבעיה הזאת היא של כל ישראלי, ולא רק של 'בועת הנדל"ן' במרכז הארץ, ולעשות הכול כדי לפתור את הבעיה הקריטית הזאת כמה שיותר מהר. זה שרוטשילד לא מפוצץ אנשים לא אומר כלום, כי באר שבע ופרדס חנה וירושלים כן".