מאז תחילת המלחמה ארגונים רבים נרתמו למאמץ הלאומי, אך על המרכז שהקים ארגון "אחים לנשק" במתחם "אקספו" בתל אביב קשה להתעלות. בקומת החניון – מרכז תרומות ענק עם היקף אדיר של חבילות לחיילים ולאזרחים, עשרות מתנדבים וארגון מופתי. שתי קומות מעל – חמ"ל ענק ובו עשרות מתכנתים ואנשי הייטק עם מטרה אחת: להבין מה עלה בגורלו של כל נעדר. 

מערך נעדרים אחים לנשק (צילום: החדשות 12)
מערך נעדרים אחים לנשק|צילום: החדשות 12

לפני הכניסה לחמ"ל הוזהרנו שלא לצלם את המסכים ולחשוף את לוח השמות. "המטרה שלנו בעצם היא להבין את הסטטוס של כל נעדר ונעדר. האם הוא חלל או חטוף", מבהירה פרופ' קרין נהון, ראש מערך הנעדרים של "אחים לנשק". בחמ"ל יושבים מיטב המוחות: מומחי רשתות חברתיות, אנשי מידע, מדענים ותחקירנים. "יש לנו עשרים לקוחות", ממשיכה פרופ' נהון. "החל מלהב 433, המשך במערך המ"מ ועד לאגף לאיתור נעדרים והשב"כ. אנחנו עובדים מול כולם בשוטף, ואפילו מקבלים מהם מידע על מנת לנסות לפענח קייסים מסוימים".

מערך זיהוי החטופים

במהלך הריאיון החלה התרגשות באחד השולחנות. זאת לאחר שצוות המומחים איתר סרטון שצילמו המחבלים ביום הראשון. סרטון שבו נראה אזרח ישראלי, שעד כה לא היה ברור מה עלה בגורלו. "חברים שלו אמרו שכנראה חטפו אותו, אבל לא היה אימות לדבר הזה. ועכשיו אנחנו סוגרים את המעגל", מסבירה יעל ממערך איתור החטופים.

פרופ' קרין נהון ראש מערך נעדרים אחים לנשק (צילום: החדשות 12)
פרופ' קרין נהון ראש מערך נעדרים אחים לנשק|צילום: החדשות 12

ההיגיון אמנם אומר שבני המשפחות יהיו הראשונים לזהות את יקיריהם, אך בפועל הרגש מאפיל על המציאות. "נתקלנו בדבר נורא עצוב. כמה משפחות זיהו את אותו ילד או ילדה, כי כולם נורא רוצים להאמין שהילדים שלהם חטופים ולא נעדרים", הסבירה יעל. "הם לא רוצים לחשוב מחשבות יותר גרועות מאלה". 

הסרטון החדש יועבר עכשיו לחמ"ל הסרטונים. שם יעבדו עליו עורכי הווידאו, הגרפיקאים ואנשי הבינה המלאכותית. המומחים דוגמים את מהסרטון תמונות של פנים, עור, חלקי גוף עם קעקוע או כל סימן מזהה ומעבירים אותו טיוב. הם מחדדים את איכות התמונה ובכך יכולים לזהות ביתר קלות את המצולם.

חמ
חמ"ל מערך נעדרים אחים לנשק|צילום: החדשות 12

 בימים הראשונים עברו יותר מאלף מתנדבים על הסרטונים פריים אחר פריים, אלא שאז איש ההיי-טק גבע מנחם הבין שחייבים לייעל את התהליך. "קיבלנו לפה 40 אלף סרטים שבפוטנציאל יש בהם נעדרים. אין בן-אדם שיכול לעבור על זה". גבע ועוד כמה גאונים בנו תוך 4 ימים בלבד כלי זיהוי שכמותו אין בכל העולם.

"אתה נותן לי פרצוף של מישהו שאתה מחפש, ואני יכול מתוך מיליון סרטים, תמונות וכולי להביא לך רק את התמונות שבהן אני חושב שבסבירות גבוהה הוא נמצא. למשל, היה וידאו ויראלי של זוג שמעליהם עמד מחבל עם רובה. הבעל ישב עם תחתונים מסוג מסוים. המערכת סרקה עשרת אלפים סרטונים עד שפתאום עלה וידאו שהגיע מעזה. לא ראינו את הפנים אבל ראינו שמדובר באותו סוג בד. כלומר, לפי התחתונים זיהינו שזה אותו בן אדם.

פרופ' קרין נהון ראש מערך נעדרים אחים לנשק (צילום: החדשות 12)
פרופ' קרין נהון ראש מערך נעדרים אחים לנשק|צילום: החדשות 12

חמ"ל איתור החללים

בתוך כל האופרציה המרשימה הזאת, יש גם את החמ"ל שמכונה "החמ"ל השקט". חמ"ל החללים. "התפקיד שלי הוא בעצם כפול," מסבירה שירי כשר, ראש חמ"ל החללים. "אחד – לגרוע, לא עלינו, את כל החללים מהרשימה הגדולה, השני – להוציא את רשימת החללים לתפעול במערך הלוגיסטיקה של האחים לנשק". בהמשך הפנתה אצבע מאשימה למקבלי ההחלטות: "אני חושבת שבאירוע הגדול הזה שקרה – המדינה הייתה איטית. כבר בשבת בצוהריים המערך קיבל החלטה לעשות המרה ממחאה לסיוע, והחמ"ל הזה קם מהר מאוד". 

לאחר הימים הארוכים שהמתנדבים יושבים על תיקי הנעדרים, הם מרגישים שהם מכירים אותם מקרוב. "אני כנראה לא אשכח לעולם את השמות שלהם", מספרת אפרת קאופמן, מהצוות למקרים מיוחדים – ומתקשה לעצור את הדמעות. "היה לנו מקרה לפני כמה ימים שגילינו שילד בן החמש שנרצח", המשיך עודד רונן, "אלה מקרים מאוד-מאוד קשים, כי אנחנו נקשרים לאנשים. אנחנו רוצים שיהיה סוף טוב".