שבועיים לפני שהמדינה תצטרך להצדיק בבג"ץ את "תוספות הרמטכ"ל", במשרד האוצר מפרסמים דוח חריף נגד מבנה המשכורות בגופי הביטחון. על פי דוח שפרסם הבוקר (רביעי) הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר-נתן, חלוקת השכר במערכת הביטחון בעייתית, לא מספקת את התמריצים הנכונים ולא מצליחה לפתח את ההון האנושי במערכת.
הדוח מצביע על כך שהשכר במערכת הביטחון גבוה מהממוצע במשק וההוצאות עבורו, כמו גם עבור הפנסיה של המשרתים בה, מהוות חלק משמעותי ביותר מתקציב הגופים השונים. השכר הממוצע בצה"ל נאמד בכ-14,895 שקלים, וקיימים פערים גדולים בין המשרתים הצעירים לוותיקים: בעוד שהשכר החודשי הממוצע בקרב משרתי קבע ראשוני עומד על 11,061 שקלים, בקרב משרתי קבע מובהק הוא 22,713 שקלים.
מהדו"ח עולה כי משכורת הברוטו של הרמטכ"ל עומדת על 99,095 שקלים בחודש, של אלופים בצה"ל 70,042 שקלים בחודש, של ניצבים במשטרה - 60,319 שקלים בחודש, ושל בעלי דרגת גונדר בשירות בתי הסוהר - 59,350 שקלים בחודש.
יתר שכר הקצינים בצה"ל לפי דרגה: סג"ם - 10,173 שקלים, סגן - 10,601 שקלים, סרן - 14,629 שקלים, רס"ן - 23,257 שקלים, סא"ל - 32,327 שקלים, אל"ם - 40,553 שקלים, ותא"ל - 56,093 שקלים.
בנוגע לשכר הגבוה, בגופי הביטחון קיימת אפשרות לפרישה בגיל מוקדם בהרבה מגיל הפרישה הקבוע בחוק, זאת בשל מאפייני השירות הייחודיים. יחד עם העובדה שקצבאות הפורשים הממוצעות בגופי הביטחון גבוהות מהממוצע המשולם לעובדים הפורשים משירות המדינה, מתקבל מצב שבו תשלומי הפנסיה לגמלאי מערכת הביטחון גבוהים באופן חריג. הדבר בולט במיוחד בצה"ל, שבו גיל הפרישה הנמוך ביותר, כך שהפנסיה התקציבית של הקצינים שווה בממוצע פי 5.3 מזו של עובדי שירות המדינה. בדוח נכתב בנושא כי "גובה תשלומי הפנסיה לא בהכרח מהווים מענה לצרכי הגיוס הראשוני. ממצאים אלו דורשים מאתנו לחשב מחדש את מבנה התמריצים בצה"ל".
פערי שכר של יותר מ-20% בין נשים לגברים
זו הפעם הראשונה שמתפרסם דוח העוסק באופן נפרד בהוצאות השכר במערכת הביטחון, והוא כולל גם נתונים על שירות בתי הסוהר, שם השכר החודשי הממוצע הוא 17,895, במשטרה - 19,106 שקלים, ביחידות הסמך של מערכת הביטחון - 30,036 שקלים ובקרב אנשי הגופים החשאיים - 23,212 שקלים. מהדוח עולה כי במשטרת ישראל בשב"ס, הוצאות השכר והפנסיה מהוות 79% ו-76% (בהתאמה) מהוצאות הארגון כולו. אחוז השינוי הגבוה ביותר בשכר חל בשב"ס ועמד על עלייה של כ-5% בין שנת 2019 לשנת 2020.
על אף שבחמש השנים האחרונות חלה עלייה עקבית באחוז הנשים המועסקות בכל אחד מהגופים, פערי השכר בין נשים לגברים בגופי הביטחון נותרו גבוהים יחסית, כאשר מלבד בשב"ס וביחידות הסמך של משרד הביטחון הפערים בשכר עומדים על יותר מ-20% בממוצע. בצה"ל קיימים פערי השכר הגבוהים ביותר באחוזים, בעיקר בשל אופי העיסוק של תפקידי השטח והלוחמה.
באוצר לא עוברים בשקט על "התוספות" למשכורת
הדוח גם מצביע על עיוותים בשיטת הצמדת השכר בגופי הביטחון לבין השכר במשרדי הממשלה האחרים. על אף שמטרת ההצמדה הינה להבטיח שהשכר בגופי הביטחון לא יישחק לאור היעדר יכולת התאגדות, לאור מבנה השכר והתוספות הייחודיות המשולמות בגופי הביטחון, לעיתים שווי התוספות "שהשתרשרו" לגופי הביטחון משירות המדינה גבוה יותר באופן משמעותי. בדוח נקבע כי ההצמדה "אינה מתורגמת לעלייה באיכות השירות של עובדי ומשרתי מערכת הביטחון ולא נותנת מענה מספק לאתגרים הקיימים".
מסקירה שערכה חברת Consulting Policy International Lexidale לבקשת אגף השכר והסכמי עבודה, במסגרתו הושוו נתוני השכר בצה"ל למספר צבאות זרים, עולה כי כמעט בכל המקצועות השכר ההתחלתי בצה"ל נמוך מאשר השכר ההתחלתי ביחס לצבאות שנבדקו, אך החל משנה מסוימת, לרוב סביב המעבר לקבע מובהק, המגמה מתהפכת והשכר בצה"ל גבוה יותר מאשר השכר בצבאות שנבדקו.
בר-נתן סיכם את הדוח וכתב כי "אין עוררין שהמשאב העיקרי של המערכת הביטחונית הוא ההון האנושי. אנו מכירים בצורך לשמר את המשרתים הטובים אך לצד זאת חלוקים על הדרך להשיג זאת. ניכר שיש להקצות באופן מושכל יותר את הוצאות השכר בגופים הביטחוניים ואנו עמלים על יצירת פתרונות חדשים".
מדובר צה"ל נמסר כי "עוצמתו של צה"ל טמונה באיכות משרתיו. אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות".
"השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה. כפי שנכתב בדוח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה״ל. השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחיה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה״ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר. בניגוד לנטען בדוח, אין כל פער בין בשכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות".
"צר לנו, כי גם הפעם בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדוח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מדי חודש דוחות שכר מלאים על-פי בקשתם".
גורמים בצה"ל הוסיפו כי "על אף שהמשרתים מצויים בהיעדר בטחון תעסוקתי, בשנים האחרונות צה"ל ביצע התייעלות משמעותית בתחום כ״א וגמלאות, בעקבות שינוי מודל השירות. כיום, צה"ל הינו הגוף היחיד במגזר הציבורי שבו היקף אוכלוסיית הקבע הראשוני גדולה מהיקף אוכלוסיות הקבע המובהק. מדובר באוכלוסייה המשתכרת פחות ורק כעשירית ממנה יפרשו מצה"ל ויהיו זכאים לפנסיה מלאה. צה"ל עבר לפנסיה צוברת בשנת 2004, ולכן הנתונים על הפנסיה התקציבית אינם רלוונטיים יותר, שכן את מה שהיה עד כה אי אפשר לשנות, ובעתיד ישתנה המודל".