מתווה העלאת גיל הפרישה לנשים אושר הבוקר (חמישי) בוועדת הכספים כחלק מחוק ההסדרים. למתווה הוכנסו שינויים רבים אשר הובילו את חברות הכנסת שהתנגדו לו תחילה, לתמוך בו ולהצביע בעדו. המתווה אמנם עוד יעבור, יחד עם חוק ההסדרים כולו, לקריאה שנייה ושלישית בכנסת ושם יאושר סופית, אך לא צפויים להיכנס בו שינויים נוספים. על אף השינויים, נשים רבות עדיין מתנגדות למתווה בטענה שהוא יפגע בנשים החלשות ביותר

על פי המתווה, גיל הפרישה של נשים יעלה מ-62 ל-65 במהלך הדרגתי שיימשך 11 שנים. עד שנת 2024 יעלה גיל הפרישה מ-62 ל-63 במדרגות של 4 חודשים בכל שנה. עד שנת 2032 יעלה גיל הפרישה ל-65, הפעם בפעימות של 3 חודשים בכל שנה.

הטבות נוספות במסגרת המתווה

כפי שכבר פורסם, במתווה הוכנסו מספר שינויים משמעותיים שנועדו להבטיח את תמיכתן של חברות הכנסת שהתנגדו למתווה, והם משפרים את הפיצויים שיקבלו הנשים שיפרשו מאוחר. עלות השינויים כ-300 מיליון שקלים, מה שמעלה את "מחיר" המתווה לכ-930 מיליון שקל. בין השאר הוכנסו מענק מס הכנסה שלילי לנשים העובדות בשכר נמוך שעלותו הוכפלה מ-130 מיליון שקלים ל-260 מיליון, הרחבת דמי האבטלה לנשים החל מגיל 60 מ-175 ימים ל-300 ימים, תוספת של 700 שקלים להבטחת ההכנסה לכל הנשים הזכאיות עד גיל 62 ומענק הסתגלות בסכום של עד 4,000 שקל בחודש למשך 5 חודשים לנשים בגילי 60-57 שנפלטו מוקדם משוק העבודה.

כמו כן, הוחלט על מתן מענק בסכום של עד 4,000 שקל לנשים שאינן עובדות ואינן נמצאות בחל"ת מיוזמתן, בגילים 62 עד 62 ו-4 חודשים. על פי המתווה, המוסד לביטוח לאומי יהיה אמון על פנייה לזכאיות למענק כדי לעודד אותן לממש אותו. בנוסף, הוחלט שהסכום שממנו יתחילו לקצץ את סכום קצבת הזקנה לנשים שמעל גיל הפרישה ("דיסריגארד") יעלה מרמת השתכרות של 6,000 שקל כיום ל-7,750 שקל.

בין ההטבות הנוספות שנקבעו הוחלט גם על סיוע בגובה של עד 700 שקל בחודש לתקופה של עד 18 חודשים לנשים שמקבלות הבטחת הכנסה ויגיעו לגיל 62 בשנים הקרובות. בנוסף, נשים מעל גיל 62 שנדחתה להן הזכאות לקצבת זקנה עקב העלאת הגיל הפרישה יהיו זכאיות ב-4 השנים הקרובות לחלק מההטבות הנלוות לקבצבה - בהן הנחה בחשבונות החשמל, המים והארנונה ובמחירי התחבורה הציבורית והתרופות.

כדי לסייע לנשים להישאר במעגל העבודה, הוחלט גם כי יוקצו מדי שנה 82.5 מיליון שקל למימון הכשרות מקצועיות לנשים בגילי 50 עד 67. למעט החלקים שנוגעים לדמי האבטלה, כל סעיפי החוק יחולו גם על עצמאיות. כמו כן, דוחות מקיפים יוגשו לוועדות הכנסת כדי לעקוב אחר השפעות הרפורמה.

הפעם האחרונה שבה הוחלט על העלאת גיל הפרישה לנשים הייתה בשנת 2004, בזמן שבנימין נתניהו כיהן כשר האוצר. אז נקבע שגיל הפרישה לנשים יעלה מ-60 ל-62, במהלך שנפרש גם כן על פני כמה שנים.

ההתנגדות המרכזית שעדיין עולה היא של הנשים שעובדות במקצועות שוחקים. נשים רבות עובדות במקצועות פיזיים קשים, כמו ניקיון או סיעוד. שיעורן, לפי הנתונים של קרן ברל כצנלסון, הוא פי 3 מגברים בגילים המבוגרים. נשים אלו ייפגעו יותר מכול מהעלאת גיל הפרישה, שכן הן מחכות לו כבר שנים רבות כדי לשקם את גופן ולקבל מעט מנוחה.

כך למשל סיפרה לחדשות 12 מזל לוי, שכבר 20 שנה מגיעה מידי בוקר למעון ויצ"ו ברחובות, שבו היא המבשלת היחידה. לוי בת ה-58 מספרת שהגוף כבר מרגיש את נטל העבודה הפיזית: "אני מגיעה הביתה ואז מתחילים הכאבים בידיים. את לא יכולה להזיז אותן, אז עושים קצת התעמלות לשחרר. כל היום אני עם זרמים ברגליים. גם הגב - עשיתי סיטי לא מזמן. גריארטיה בקיצור".

יו"ר נעמת, חגית פאר, אמרה כי "המתווה במתכונתו הנוכחית בעייתי ועלול לפגוע בנשים החלשות ביותר. אמנם המתווה הנוכחי משופר ביחס למתווה המקורי וצמצם חלק מהעיוותים אך ברור שיידרשו תיקונים נוספים במהלך השנים למהלך שבבסיסו הוא מהלך נכון, כדי למנוע פגיעה בנשים".