הרפורמה בייבוא, אחת מרפורמות הדגל של הממשלה בחוק ההסדרים, עוברת לאישור הכנסת: ועדת הכלכלה אישרה היום (חמישי) את פרק התמרוקים שצפוי להובי לחיסכון לצרכן בגובה 650 מיליון שקלים בשנה ואת פרקי התקינה והאנרגיה שיחסכו לצרכן כ-1.3 מיליארד שקל בשנה. אתמול אושר פרק המזון ברפורמה שאמור לחסוך 3 מיליארד שקלים בשנה לצרכן הישראלי. בכך סיימה הוועדה את אישור כלל פרקי הרפורמה שצפויה לחסוך למשק כ-5-6 מיליארד שקל בשנה

הרפורמה בתמרוקים תאפשר יבוא במסלול מקל וייבוא מקביל של 15 סוגי תמרוקים שונים, והיא צפויה להיכנס לתוקף בעוד כשנה. בישיבות הקודמות סוכם על ביטול אגרות, אך היום תוקן הנוסח כך שיבוטלו אגרות במסלול הצהרה ולא במסלול רשיונות. לשר הבריאות ניתנה סמכות לבטל בצו את האגרות עבור רישיונות. על מנת לוודא היערכות ליישום הרפורמה ולעקוב אחר התוצאות בשטח, נקבע גם כי שרי הבריאות והאוצר ידווחו לוועדת הכלכלה אחת לחצי שנה ובמשך כארבע שנים.

היקף היבוא המקביל של תמרוקים בארץ כי נע בין 45 ל-50 מיליון שקל בשנה, שהם 2.4% מכלל יבוא התמרוקים לישראל, שיעור נמוך במיוחד. על רקע זה דרשו חברי הוועדה במהלך הדיונים להרחיב את הרשימה, ומשרד הבריאות התחייב להגדיל במהלך השנה הקרובה את רשימת התמרוקים שיוכלו להיכלל במסלול המקל.

אילוסטרציה (צילום: חדשות 2)
הרפורמה בתמרוקים תאפשר ייבוא של שלל מוצרים במסלול מקל. ארכיון|צילום: חדשות 2

בינתיים התמרוקים שאושרו ליבוא מקביל הם: אפטרשייב, דיאודורנט רול-און ללא אלומיניום, דיאודורנט סטיק ללא אלומיניום, פודרה דחוסה, סומק דחוס, שימר דחוס, קרם רגליים ללא חומצה סליצילית, לק לציפורניים (שאינו ג'ל), שעווה לרגליים, שמפו, מרכך, סבון גוף, קרם גוף, קרם ידיים וקרם לשיער. בנוסף לכך, שנה לאחר תחילת החוק יוכל שר הבריאות להרחיב את הרשימה למוצרים נוספים ואף להרחיב את רשימת המדינות ולאפשר יבוא מקביל גם מאוסטרליה, איסלנד, ארה"ב, יפן, נורבגיה, ניו זילנד, קנדה ושוויץ.

בנוסף סוכם בישיבות הקודמות, כי הרשות להסמכת מעבדות היא שתסמיך מעבדות לבדיקת המוצרים המיובאים ביבוא מקביל. היום הובהר כי הבדיקה תתבצע במהירות ותוך עד 21 ימים. בסוגיית סימון המוצרים, שעלתה גם היא בדיוני הוועדה, הוסכם שמוצרים שברישיון משרד הבריאות ימשיכו להיות מסומנים, אך מוצרים במסלולי היבוא האחרים לא יסומנו כלל.

ההצעה אושרה פה אחד, בתמיכת היו"ר ביטון, ח"כ לימור מגן תלם, ח"כ רון כץ, ח"כ סמי אבו שחאדה וח"כ בועז טופורובסקי. לאחר ההצבעה אמר היו"ר ביטון כי הוועדה מסיימת עוד פרק ברפורמת הייבוא, שהיה רגיש ומורכב. הוא הוסיף כי ההצעה תפתח את השוק, תוך תשומת לב לבטיחות הציבור וכשנה לאחר תחילת הרפורמה תורחב רשימת המוצרים וייפתח פתח גדול יותר לתחרות.

הרפורמה במזון תחסוך 3 מיליארד שקלים

אתמול אישרה ועדת הכלכלה את פרק המזון ברפורמת הייבוא, שיקצר תהליכי יבוא של מזון רגיש, יגביר תחרות ויחסוך לצרכן כ-3 מיליארד שקל בשנה. מטרת העל של הרפורמה היא להפחית ברגולציה על ידי היצמדות לנורמות הפיקוח שנהוגות במדינות אחרות ובאירופה בפרט, וביטול מנגנוני הפיקוח הישראלים שיוצרים כפילות. במקביל תוחמר הענישה על יבואנים שימעלו שימכרו לציבור מוצרים מזיקים.

איך עובד המוח של צרכן ישראלי? (צילום: חדשות 2)
מזונות רבים חדשים יוכלו להגיע למדפי הסופר שלנו. ארכיון|צילום: חדשות 2

פרק המזון הוא חלק מתוך רפורמת הייבוא שביקשה הממשלה לאשר במסגרת חוק ההסדרים, שנועד להתאים את הרגולציה על היבוא בישראל לרגולציה האירופית ובכך להגביר תחרות ולהוריד מחירים. פרק המזון נועד לאפשר מסלול אירופי לייבוא מזון רגיש על בסיס הצהרה בלבד, שיחליף את מסלול האישור הארוך הקיים היום בשירות המזון במשרד הבריאות.

הרפורמה בענף המזון תיכנס לתוקף באחד בינואר 2023, אך שר הבריאות יוכל לדחות את המועד בתקופה שלא תעלה על 9 חודשים, באישור ועדת הבריאות. בהתאם לדרישת היו"ר ביטון תקבל הוועדה דיווח על ההיערכות ליישום הרפורמה כולה.

הממשלה החליטה להחריג חלק מהמוצרים הרגישים בהם חלב גולמי, בשר גולמי, דבש, ביצים טריות ופירות וירקות בדין ודברים בין המשרדים, והוועדה החליטה להוסיף לכך רק את תקן הסוכר של הדבש, תוך שמירה על בריאות הציבור והאינטרס האקולוגי. "פתחנו את הייבוא ויצרנו אפשרות להיצמד לנורמה אירופאית ולתת אמון ביבואנים להצהיר, ולהחמיר בענישה עם מי שימעלו בתפקידם ויביאו מוצרים שיפגעו באזרחים", אמר.

יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מסר בתגובה: "רפורמת היבוא שאושרה תאפשר תחרות הוגנת שלא תפלה את התעשייה הישראלית. אני מברך על אישור הרפורמה ומודה במיוחד ליו"ר וועדת הכלכלה בכנסת, מיכאל ביטון ומשרד האוצר, שהשכילו להוביל את הרפורמה, תוך שמירה על העקרונות והאינטרסים של כל הצדדים המעורבים, והתוו מדיניות של השוואת תנאים ורגולציה בין היצרנים הישראלים ליצרנים מחו"ל, כך שהיצרנים הישראלים לא ייפגעו. זאת לצד הענקת הקלות ליבואנים והפחתה משמעותית של היקף הרגולציה והביורוקרטיה בתחום".