המשוכה הראשונה שאותה הממשלה צריכה לעבור - הגיעה: תהליך אישור תקציב המדינה שהחל אמש, נמשך אל תוך הלילה (בין ראשון לשני). בסביבות השעה 07:00 בבוקר התכנסה הממשלה להצביע על התקציב ואף הצליחה להגיע להסכמות עם שר הבריאות ניצן הורוביץ, שהביע התנגדות במהלך הדיונים. אם אכן תצליח להעביר את התקציב כמו שהוא, הוא ישפיע על הכיס של כולנו - על הקניות בסופר, על המחירים שנשלם על דירות ועל הנסיעות שלנו באוטו. אז מה חשוב שתכירו? כתבי N12 עושים סדר.

סיקור N12 על תקציב המדינה:

פתרונות הנדל"ן

בכל הנוגע לפתרון משבר הדיור, התקציב הקרוב צפוי להתמקד בהגדלת היצע הדירות. תוכניות שכבר עלו בחדרי האוצר הם הסבת משרדים למגורים, כלומר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות (Micro Units).

עוד דרך להגדלת ההיצע נוגעת לקיצור הבירוקרטיה המסורבלת הקיימת היום באמצעות "רישוי עצמי": הצעת חוק רישוי עצמי נועדה לאפשר מסלול מקביל למסלול הרגיל בוועדה המקומית. במסגרת מסלול זה, אדריכל מנוסה יוכל לחתום על היתר בניה במקום הוועדה המקומית.

אתר בנייה באשקלון (צילום: Yuri Dondish, shutterstock)
אחרי שנים של טיפול בביקושים - הממשלה רוצה לטפל בהיצע|צילום: Yuri Dondish, shutterstock

בכל הנוגע לתמ"א 38 שאמורה להסתיים בנומבר 2022, נראה כי מתכוונים להאריך את התוכנית בפורמט כזה או אחר עם שינויים קלים.

מאז שמשה כחלון היה שר האוצר ממשלות ישראל, שהיו עסוקות בסבבי בחירות, לא עסקו במצוקת הדיור שהלכה והחמירה. מחירי הדירות מאמירים מידי חודש והישראלים מבינים שמדובר במשאב טבע שהולך ואוזל. בעוד שבעבר עסקו בצד של הביקוש באמצעות הגרלות לדיור בר השגה, נראה שהממשלה הנוכחית לא תעסוק בביקושים. ימים יגידו אם מדובר בצעד נכון.

איתמר מינמר

מיסים בתחפושת

מיד כשנכנס אביגדור ליברמן לתפקידו כשר האוצר, מיהרו אנשי המקצוע במשרדו לשלוף מהמגירות תוכניות ורפורמות רבות, שנגנזו בתקופת שר האוצר הקודם, ישראל כ"ץ. בשנתיים האחרונות, שבהם האוצר היה מנוע פוליטית מלהעביר תקציב מדינה מסודר, הכינו שם תוכניות שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה ולצמצם את הגירעון, שזינק בתקופת הקורונה. התוכניות האלה הן בפועל חבילת מיסים חדשים, שיישחקו לצרכן הישראלי את ההכנסה הפנויה.

חלק מהמיסים החדשים מוסווים כתוכניות לשיפור בריאות הציבור והגנה עליו מפני מוצרים המזיקים לגוף או לסביבה. כך למשל, באוצר מתכוונים להטיל מס על משקאות מתוקים, אך האם הציבור ישתה פחות משקאות עתירי סוכר בעקבות פעולה זאת? אפילו באוצר לא חושבים שהקולה והמיצים המתוקים ייעלמו מחיינו בקרוב, ועל כן מעריכים שהמס החדש יוסיף להכנסות המדינה כ-300 מיליון שקלים בשנה. מס חדש נוסף הוא על הכלים החד פעמיים מפלסטיק, שמחירם כמעט יוכפל, והמדינה תגזור קופון של כ-800 מיליון שקלים בשנה.

קוקה קולה מצטרפת לחרם נגד פייסבוק (צילום: רויטרס)
מיסים על שתייה מתוקה ועל חד"פים|צילום: רויטרס

התוכניות של האוצר לא נעצרות כאן. בתקציב הקרוב הם ינסו לסתום "פרצות" בכלכלה המודרנית, שבה מערכת המיסים לא ממש ערוכה לשירותים הדיגיטליים. למשל, צפייה בנטפליקס תידרש מעתה בתשלום מע"מ, שיהיה מגולם בתשלום של הצרכן לרשת. צעד דומה ייעשה עם הזמנת מוצרים מהאינטרנט, בעיקר מוצרים זולים מאתרים כמו עלי-אקספרס או אמאזון, שמעכשיו יעלה מחירם ב-17%, כגובה המע"מ שיתווסף אליהם.

ליברמן הודיע עם כניסתו לתפקיד שלא יעלה מיסים, אך בפועל, הוא הרבה יותר פתוח לנושא מקודמיו בתפקיד - כ"ץ וכחלון – שנמנעו מכל העלאת מס אבל הגדילו את הגירעון עוד לפני הקורונה, בהתנהלות כלכלית בלתי מרוסנת. אנשי האוצר מרוצים מהשר החדש, השאלה היא כיצד יגיב הציבור לגזירות.

אורן דורי

הנסיעה ברכב תתייקר - וגם בתחב"צ

הממשלה תצטרך לחצות משוכות רבות בדרך לאישור התקציב, אחת שמסתמנת כמשמעותית למדי כרגע היא הרפורמה של "אגרות הגודש". אם יוזמת האוצר תעבור במסגרת חוק ההסדרים, כבר בעוד שנתיים תחוייבו ב-25 שקלים עבור נסיעה ברכב ללב תל אביב בשעות העומס. בטיוטת החוק שהתפרסמה הוצמדה למהלך הזה ההערה "טרם הושלמו התהליכים המקצועיים", היא מסתירה מאחוריה חילוקי דעות משמעותיים בין משרד האוצר והתחבורה.

אגרת גודש נועדה קודם כל לצמצם את עומס התנועה בשעות השיא ובאוצר מתכוונים להכניס את המהלך לתוקף רק לאחר הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה. לאנשי האוצר יש סיבה אחרת לקדם את המהלך, ההכנסות הצפויות הן 1.3 מיליארד שקל בשנה. באוצר מבטיחים להשקיע את הכסף בשיפור שירות האוטובוסים ואחר כך בבניית המטרו.

פקקים בתל אביב, הבוקר (צילום: N12)
אגרות גודש - יפחיתו את העומס על הכביש, אבל חשבון מי?|צילום: N12

במשרד התחבורה לא משוכנעים ששיפור המציאות התחבורתית בישראל הוא שעומד לנגד אנשי משרד האוצר. במקביל להטלת אגרות הגודש, באוצר מבקשים גם לבטל את הנחת ההטענה ברב קו ובכך למעשה לייקר את הנסיעה בתחבורה הציבורית. במשרד התחבורה לא מסכימים למהלכים האלו, ובכל מקרה מתנים אותם בתוכנית נרחבת לשיפור התחבורה הציבורית.

באוצר חוזים שיותר מ-80% ממשלמי אגרות הגודש יהיו מארבעת העשירונים העליונים. אפשר להעריך שלא מדובר במס על העניים ביותר, הם לרוב לא נוסעים ברכב פרטי למרכז התעסוקה בגוש דן בשעות השיא. עבור העשירים באמת ההוצאה תהיה די שולית, ומי שישלם את המחיר זה מעמד הביניים. ההכנסה של אותם עובדים שמתפרנסים בגוש דן ויאלצו להגיע בשעות השיא תפגע במידה משמעותית.

הערה לסיום, באגרות הגודש יש שיקול נוסף - סביבתי. כלכלת סביבה קוראת לחייב אנשים בזיהום שהם מחוללים. כך במקרה זה העומדים בפקקים בדרך לתל אביב בשעות השיא ישלמו את מחירם. כעת יצטרכו במשרדי הממשלה לשקול את מכלול השיקולים האלו ולנסות למצוא מתווה להתמודד עם הפקקים, לשדרג את התחבורה הציבורית, אבל גם לדאוג שלא מעמד הביניים יהיה שוב זה שמשלם את המחיר.

כרמל ליבמן

הרפורמה בחקלאות - מי ירוויח?

אם הרפורמה המוצעת בחקלאות תעבור כפי שהיא אין ספק שהחקלאים יפסידו. מכסי המגן ששומרים עליהם מפני תחרות מחו"ל יביאו להחלשת כוחם וירידה במחירים שהם מקבלים עבור הסחורה. הירידה הזאת ברווחיות תוביל לסגירת משקים רבים, בעיקר בתחום הביצים, ששומר היום על רווחיות רק בשל ההגנה עליהם.

אבל השאלה הגדולה יותר היא - האם יהיה גם מי שירוויח מהרפורמה? אחרי שהנכסים ירדו השליטה של הקמעונאים תגדל, והשליטה שלהם במחיר הסופית תהייה מוחלטת. בתווך הזה השאלה היא אם אנחנו הצרכנים נרוויח מהרפורמה הזאת, האם ההנחות אכן יגולגלו אלינו או שהמחירים יוותרו זהים בטענה של רשתות השיווק כי "החשמל/המיסים" עלו, או כי ירצו להמשיך למשוך דיבידבנים של מיליוני שקלים מידי שנה, כאלו שהחקלאים יכולים רק לחלום עליהם.

גיא ורון

ההבטחות בבריאות נזנחו

כבר בהסכמים הקואליציוניים חברי הממשלה חתמו על הבטחות לחיזוק מערכת הבריאות, אך לפי טיוטת חוק ההסדרים, נראה שההבטחות הללו לא עומדות להתממש. בקווי היסוד שנחתמו בהסכמים הקואליציונים עם הקמת הממשלה התחייבו להקים שני בתי חולים - בנגב ובגליל - כדי לצמצם את הפערים הרפואיים בין המרכז לפריפריה. לעומת זאת בחוק ההסדרים אין כל התייחסות להתאמת תקציב לנושא, וודאי כאשר תקציב מערכת הבריאות צפוי לעבור קיצוץ השנה.

בית חולים לניאדו (צילום: דוברות בית חולים לניאדו)
שירותי בריאות פרטיים ימוסו באופן משמעותי. אילוסטרציה|צילום: דוברות בית חולים לניאדו

בנוסף בהסכמים הקואליציונים הובטחה תוספת של 1.65% לסל הבריאות, לטיפולים חדשים: המשמעות היא מאות מיליוני שקלים שאמורים היו לעבור למטרה זו מדי שנה. אבל בתקציב המדינה הקרוב אין כלל התייחסות לנושא.

בנוסף, בפרק הבריאות בחוק ההסדרים, ישנם מיסים וקנסות שיוטלו על ציבור המטופלים. ראשי באוצר רוצים לרסן את שירותי הבריאות הפרטיים, ולשם כך מתכוונים לגבות מס בגובה 40% על כל תשלום לרופא עבור ניתוח או ייעוץ פרטי. סעיף נוסף מתייחס לקיצור התורים במערכת הבריאות. כדי לקצר את ההמתנה האוצר מציע להטיל קנס על מי שלא יבטל את התור לרופא בהתראה מראש של 24 שעות או יותר, כדי לצמצם את תופעת ה"NO-SHOW".

ענבר טויזר