אמנם לא ברור אם התקציב יעבור בקרוב, אבל יש כאלה שכבר מכינים את הציבור לרפורמות שמתוכננות בו. אחת מהרפורמות האלו אמורה להקל על ייבוא מוצרים לישראל על ידי הפחתת כמות הבדיקות שהמוצרים יצטרכו לעבור לפני שיורשו להימכר בארץ.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

אם הרפורמה תעבור, הדבר עשוי לדרוש מהצרכנים עצמם להיות ערניים יותר לבטיחות המוצרים שהם רוכשים. בדיוק לשם כך פרסם היום (שלישי) "הקבינט להגנת הציבור" את כללי האצבע שיעזרו לכם להיות בטוחים שהמוצר שקניתם תקין.

קודם כל, ישנם שני כללים קבועים שבלעדיהם כל מוצר אינו תקני:

  1. על מוצרים חייבים להיות מפורטים פרטי היצרן והיבואן, שמותיהם, כתובותיהם וארץ הייצור שלהם.
  2. כל מוצר חייב להגיע עם עלון הסברה בעברית.
מרכז הסחר של דואר ישראל (צילום: דוברות דואר ישראל)
מרכז הסחר של דואר ישראל|צילום: דוברות דואר ישראל

מוצרי תינוקות:

  1. כשבוחנים עריסת תינוק יש לוודא שהמרווחים בין השלבים במיטה או בעריסה הם בגודל סביר, כזה שלא מאפשר מצד אחד נפילה ומצד שני תפיסת אצבעות, ידיים, רגליים וראש.
  2. כשקונים מוצץ כדאי למשוך אותו בקלות: אם במשיכה קלה המוצץ מתפרק, או אחד מחלקיו קטן מידי ויכול להיכנס ללוע התינוק- המוצר לא תקני.
  3. יש לוודא שבעגלת התינוק שאתם מתכוונים לרכוש יש התקני בלימה ומנגנון קיפול שמונע קיפול שלא במתכוון.

מוצרי ילדים:

  1. בכל ערכת יצירה וצביעה שקונים לילדים חייב להיות פירוט של החומרים שמכיל המוצר ואמור להיות מצוין הגיל המותר לשימוש במוצר. אם אין כאלו, המוצר לא תקין.
  2. גב הילקוט שאתם קונים לילדיכם (עד כיתה ד') חייב להיות קשיח, הכתפיות צריכות להיות מרופדות ועל הילקוט חייבים להיות מחזירי אור.
  3. כשקונים אופניים צריך לוודא שאין עליהן פינות ובליטות חדות ושיש פעמון אזהרה ומחזירי אור.
  4. גם כשקונים קסדה לילד חשוב לבדוק שהיא בעלת ריפוד פנימי ושאינה גדולה מדי לראש הילד.
נשלם פחות. מוצץ לתינוק (צילום: שי גיספן)
אילוסטרציה|צילום: שי גיספן

מוצרי חשמל:

  1. אם השקע לא מתאים לתקע בישראל וכבל הזינה ארוך - המוצר לא תקני.
  2. על קורקינט חשמלי תקני חייבים להיות מחזירי אור ומהירותו לא תעלה על 25 קמ"ש.
  3. גם על ההוברבורד חייבים להיות מחזירי אור ומהירותו לא תעלה על 13 קמ"ש.
  4. על מזגן חייבת להיות תווית אנרגיה כדי שהמוצר יהיה תקני.

מוצרים שעלולים להכיל חומרים מסוכנים:

  1. על האריזה של מדליק פחמים חייב להיות כתוב "חומר מצית פחמים ועץ".
  2. על תרסיס השלג צריך להיות כתוב "לא דליק".
  3. על מוצרי הניקיון חייב להיות סמל משולש שכתוב עליו "לא למאכל" באופן מובלט ונגיש לעיוורים ובנוסף צריך להיות מצוין אחוז החומר הפעיל בנוזל.
  4. בכל מוצר שמכיל חומר מסוכן הפקק צריך להיות כזה שמקשה על פתיחת המוצר.

מוצרים נוספים:

  1. כשאתם קונים אריחים שימו לב שעל האריזה שלהם אמורים להיות פרטים של עמידות בשחיקה וצריך להיות רשום הייעוד שלשמו הוא נרכש.
  2. בקניית תכשיטים תוכלו לוודא שהמוצר מסומן בסימון היבואן או היצרן, טוהר הזהב וסימון שמאמת את מספר הקראט.
  3. לפני שאתם קונים סולם (או עולים עליו) כדאי שתבדקו שרשום עליו העומס המרבי אותו הוא יכול לשאת.
עד חמישים, תקע (צילום: www.gimmick.co.il)
בדקו את התקעים. אילוסטרציה|צילום: www.gimmick.co.il

המאבק על הרפורמה בייבוא

הקבינט להגנת הציבור שפרסם את המדריך, הוא איגוד שכולל גופים ציבוריים מרכזיים בישראל בתחומים של בריאות, בטיחות והגנת הסביבה, ובהם: איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, המועצה לצרכנות, רשות ההסתדרות לצרכנות, ארגון אדם טבע ודין ומכון התקנים.

המדריך הוא חלק מהמאבק של הקבינט ברפורמה המוצעת בחוק ההסדרים, שבמסגרתה מבקשים לבטל את בדיקות התקנים הרשמיות במעבדות ובמכון התקנים על עשרות אלפי מוצרים, ולבסס את הייבוא והשיווק שלהם על הצהרת יבואן בלבד. לטענתם "הדבר מעמיד את הציבור בסכנה רצינית".

במשרד האוצר לא מתרגשים מהביקורת וטוענים בתגובה ש"הרפורמה המוצעת צפויה להקל על הליך בדיקת מוצרים החייבים בעמידה בתקן רשמי, על ידי אימוץ הנהוג במדינות מפותחות. כמו כן, במסגרת הרפורמה, מוצרים בעלי סיכון גבוה או שמיועדים לאוכלוסיות רגישות יישארו ברמת הפיקוח הגבוהה ביותר, כפי שקיים כיום".

עוד הוסיפו במשרד האוצר כי "מוטב שמכון התקנים, אשר הינו תאגיד סטטוטורי, יעסוק בקידום מדיניות הממשלה להפחתת יוקר מחייה, במקום להשתמש בכספי ציבור כדי לשכור שירותי לוביסטים, שיתנגדו למדיניות הממשלה ואף לגרור לשם כך ארגוני צרכנות".

אם נתקלתם במוצר לא תקין, תוכלו להתלונן במוקד הקבינט להגנת הציבור בטלפון: 07-33808873