בבסיס הקומנדו הימי בעתלית יש רצועת חוף קטנה וחולית. אחרי אחד המבצעים המסובכים והרגישים ביותר שביצעה שייטת 13, הוא היה שם. מיד כששבו מן המבצע, שהיה מורכב מאוד מבחינה טכנולוגית ומבצעית, ביקש הרמטכ"ל אישית את 12 הלוחמים שהשתתפו בו. כשברקע הים, שממנו חזרו רק לפני רגע והמדים עדיין ספוגים במלח וזיעה, הוא שמע מהם כל פרט ממה שהתחולל שם, מה עשו ומה הרגישו. מי שהיה שם סיפר שאלו הרגעים המספקים ביותר מבחינתו של אביב כוכבי. זה מה שמעניק לו את הביטחון לאשר את המבצעים הבאים.

האירוע הזה, שהתרחש לפני חודשים אחדים, אינו יוצא דופן: הרמטכ"ל קבע לעצמו הרגל לדבר עם כל כוח שחוצה את הגבול, לפני או אחרי הפעילות – לוחמי חיל הים, האוויר וכוחות מיוחדים אחרים. הוא רואה את הברק בעיניים ושומע את מהלך המבצע, יורד לפרטים, בודק מי האנשים - לא רק השם והתפקיד, גם מאיפה באו והיכן נולדו. בסוף הוא זה ששולח אותם בלילה ומקווה שישובו בשלום. רק אז הוא מתפנה לישיבה המתוחה בחדרי המבצעים בהמתנה לתום הביצוע. בתקווה ששום דבר לא יסתבך.

צה"ל מסכם שנתיים טובות בהיבטי ההגנה וההתקפה מאז שכוכבי נכנס לתפקיד: מעט מאוד ישראלים נפגעו מטרור, וניסיונות פיגועים נבלמו בגבולות – חדירות מהים והיבשה מעזה סוכלו וגם הטמנת מטענים בגבול סוריה, ירי רקטות יורט ומתקפות סייבר רבות נבלמו. 

בהתקפה פועל צה"ל במה שהוא מכנה מב"מ – אותה "מערכה בין המלחמות" שישראל מנהלת נגד התחמשות והתעצמות של מדינות וארגוני הטרור ברחבי המזרח התיכון. והמערכה הזו הולכת ומתגברת: מרבית הפעילות מתבצעת דרך האוויר והים, וחלק קטן ממנה דרך כוחות מיוחדים שחוצים את הגבול במבצעים חשאיים ומורכבים. אם נדמה שהמערכה הזו מתרחשת רק בסוריה, זו טעות: על פי פרסומים זרים היא מתבצעת מדי לילה גם בעירק, לבנון וסיני. סייבר גם הוא חלק מהמערכה הזו - למשל פגיעה המיוחסת לישראל במערכים חיוניים באירן.

מצד אחד היא מביאה תוצאות, כמו פגיעה משמעותית באמצעי לחימה, בסיסים ומפעלי נשק. האירנים פינו 50% מהכוחות שלהם בסוריה והזיזו את הבסיסים מזרחה, מתוך הנחה שזה יקשה על חיל האוויר לפעול. הם טעו. הפגיעה היא לא רק באירנים המתארחים בסוריה אלא גם במארחים, צבא סוריה שספג פגיעה משמעותית בהיקפי האמל"ח שניסה להשיג כמו מפעלי טילים ומערכות הגנה אווירית. 

תרגיל של שייטת 13 (צילום: דובר צה''ל, דובר צה
לוחמי השייטת שבו מהמבצע, הרמטכ"ל חיכה בחוף (אילוסטרציה)|צילום: דובר צה''ל, דובר צה"ל

"שנת אירן": האתגרים של 2021 

בשנה הקרובה המב"מ תימשך ואף תתרחב, אולם מצד שני היא מקרבת את ישראל לרגע שבו הצד השני לא יוכל יותר להבליג. עד עכשיו כל התקיפות היו מתחת לסף המלחמה, ומי מבטיח שכך גם יימשך. זה קשור בעיקר להרתעה: המודיעין מצביע על כך שהפעולות האלה משדרות לצד השני שהוא חדיר ופגיע וזו תוספת להרתעה ולמניעה של רצונם לנקום. לאחרונה התבטא הרמטכ"ל בנושא והבהיר: "לפעילות החשאית נפח עצום בתוך המערכה שבין המלחמות ואנחנו נמשיך את הפעילות הזו שוב. במוקד - מניעת התבססות הכוחות בסוריה ומניעת איום הטילים המדויקים בכל רחבי המזרח התיכון. אנו נמשיך".

השנה הבאה היא שוב "שנת אירן", אחרי שזו נחה זמן רב על המדף. צה"ל מציב שוב את האפשרות לפעולה במעגל שלישי בראש סדר העדיפויות. הרמטכ"ל הנחה את הצבא להאיץ את היכולות והמוכנות לתקיפה. הקשר האישי בין רמטכ"ל צבא ארה"ב, הגנרל מיילי, לבין כוכבי חשוב כאן מאוד ומאפשר אינטימיות, אמון ועבודה משותפת, כמו גם שיתוף במודיעין רגיש ומבצעים משותפים לשני הצבאות.

הרמטכ
אתגרים רבים בתקופה ללא תקציב

ולמרות כל זאת, כאשר נשאל באחרונה הרמטכ"ל מהי הזירה הנפיצה ביותר הוא ענה – עזה. המדיניות שמקיים צה"ל ברצועה הצליחה להביא לייצוב ורגיעה, מיעוט בירי רקטות בלונים והפגנות על הגדר. כדאי לזכור שרק לפני שנתיים יחידות הבלבול הלילי הטרידו מדי לילה את תושבי העוטף. שלושה מבצעים צבאיים בעזה, כולל חזרה לחיסולי בכירים יחד עם מדיניות של "גזרים" – מו"מ להסדרה, מתן ייצוא תוצרת חקלאית מעזה והכנסת הכסף הקטרי הביאו לשקט יחסי והזדמנות לרגיעה ארוכת טווח. הבעיה היא שבעזה הכול יכול להתהפך ברגע.

ולכן שינה כוכבי את התוכניות האופרטיביות של צה"ל בדרום ובצפון. תוכניות למלחמה עודכנו ותורגלו, והרמטכ"ל הורה להגדיל את בנק המטרות בצורה ניכרת בכל החזיתות (הוא קורא לזה "ימ"ח המטרות" ובודק אותו בדיון בכל חודש), הקים מנהלת מטרות שתאפשר תקיפה רחבה בספיקה גבוה ויכולת סגירת מעגלי אש מהירה בין חיל האוויר לכוחות היבשה.

חלק ניכר מהתקציב מופנה על חשבון תנאים להצטיידות בחימושים, שרבים מהם מוטלים מדי לילה בתקיפות המב"מ, ואימונים - הרבה יותר אימונים, יותר אימוני לילה ובאש חיה ובסביבה אורבנית, התאמה לתוכניות המבצעיות והתאמה למציאות החדשה של התמודדות עם "צבאות טרור". זה מצריך חיזוק של הקצה המבצעי בקטלניות, ברשתיות ויכולות אוטונומיות – רובוטים, כלים לא מאוישים באוויר וביבשה.

כוכבי קורא לזה בדיונים סגורים "מודרניות" וחלק נרחב מהתוכנית הרב-שנתית שרקח תוכננו לכך, ועכשיו עם "אין תקציב" ובלי אישור תוכנית ההצטיידות של הצבא, הוא צריך לתמרן ולקדם בכל זאת את צה"ל. באין החלטה עדיין על גודל התקציב הוא החליט על הסטות פנימיות: כך נדחתה תוכנית לשדרג בסיסים בגובה 300 מיליון דולר והכסף הועבר לקניית טילים, פצצות והגדלת מערכי הסייבר והתקשורת המבצעית בצה"ל.

הרמטכ
הרמטכ"ל מצא תחביב חדש ביוטיוב

פחות קרבי, יותר אמיל"י

ברגעי הפנאי המעטים שלו, גילה הרמטכ"ל את יוטיוב: בלילות הוא צופה בסרטי היסטוריה צבאית. כשמדברים איתו על היסטוריה יש דבר אחד שמוציא אותו מהכלים – בריק. האלוף במיל' יצחק בריק, שהיה נציב קבילות חיילים ויוצא בשנים האחרונות בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה. כוכבי היה מוכן להביא אותו לכל ימ"ח שיבחר כדי להראות לו שהמוכנות במקום אחר.

הצבא יצא בשנה האחרונה בתוכנית "איתרוג הגדוד" - מתן אמצעים מתקדמים ליחידות החוד, נשק, חימושים ואופטיקה וגם סגירת פערים במחסור בכוח אדם לוחם, ועדיין צה"ל מתמודד עם ירידה במספר חודשי השירות (שעכשיו עומדים על 30 חודשים לגברים) - מה שמחייב לקצר את זמן הכשרת הלוחמים והחתמה של חלק מהם לקבע מקוצר עקב כך. יחד עם זאת מתמודד הרמטכ"ל עם אחד האתגרים הגדולים של התקופה - הירידה במוטיבציה לשירות קרבי.

כוחות משמרות המהפכה של איראן (צילום: AP, חדשות)
משמרות המהפכה. אירן שוב על הכוונת של צה"ל|צילום: AP, חדשות

קשה יותר להביא היום מתגייסים לקרבי. יש ירידה של 10% במוטיבציה לשירות ביחידות השדה על פני העשור האחרון. זה אולי מדרון מתון, אבל זה מדרון מדאיג. באכ"א קוראים להם דור האמיל"י – "אני מה יוצא לי מזה". המתגייסים הצעירים היום מחפשים מקצוע ומקפצה לאזרחות ופחות קרבי. זה חלק מהשינוי בחברה הישראלית וזה מצריך הסברה טובה יותר והשקעה כבר בבתי הספר.

"איכות האנשים בצה"ל זה לא עניין של צה"ל, זה עניין של צה"ל והחברה, זה עניין לאומי", הסביר לאחרונה כוכבי את חשיבות העניין. "מדינת ישראל רוצה שיהיו לה את המפקדים הטובים ביותר, אתם רוצים שהבנים שלכם, שהבנות שלכם, שהנכדים שלכם יילכו אחרי הגב של המפקדים הטובים ביותר".

ביקורת על התרבות הארגונית (צילום: החדשות)
המבקר שהרגיז את כוכבי. בריק|צילום: החדשות

עם זאת, לדבריו, זה לא מסתכם בכך: "זה עניין עמוק יותר - זה עניין של מי שאתה רוצה שיקבל החלטות, מי שאתה רוצה שיוביל את המהלכים הצבאיים ולכן העניין הזה, של איכות האנשים, הוא לא עניין פרטי, הוא עניין של מדינת ישראל. צבא איכותי זה אנשים איכותיים, יש לנו מפקדים מצוינים אבל אנחנו צריכים להמשיך לדאוג שיהיו לנו את המפקדים האיכותיים ביותר".

כוכבי משיק בימים אלה תוכנית יחד עם משרד החינוך – תוכנית השתלבות בתיכונים, מ"פ שמאמץ שכבה ומ"מ שיאמץ כיתה, כדי להעלות את המוטיבציה ולחבר את הצעירים לצבא. בנוסף מקיים צה"ל ממש מלחמה על ההשקעה בחינוך טכנולוגי במערכת החינוך הארצית: חסרים הרבה "טכנולוגים" בצבא ויש מאמץ דרך תוכניות כמו "תלפיות" ו"עתידים" לחבר תלמידות ותלמידים למקצועות המדעים.

ערב סיום חצי הקדנציה של רא"ל כוכבי, מתפרסם המדד השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה לאמון הציבור. צה"ל, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה, רושם שפל באמון וירידה מ-90% ל-81% באמון הציבור. זה נתון לא טוב. ובצה"ל מסבירים אותו בהתפוררות הסולידריות החברתית בעקבות הקורונה: כשלאנשים רע, ההזדהות יורדת. זה רק חלק אחד במשוואה: בצבא לא יגידו זאת, אבל הירידה קשורה גם לדה-לגיטימציה שעושים פוליטיקאים וארגונים שונים למערכת הצבאית ולמלחמה על זהות הצבא. מאבק על שירות חרדים, נשים וניסיונות להשפעות חברתיות חיצוניות על הצבא. אבל הצבא צריך גם לבדוק את עצמו – כיצד התנהל בקורונה, ביחס לחיילים ובטיפוח מפקדים ראויים.

אילוסטרציה, למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחט / פלאש 90, חדשות)
בין האתגרים: ירידה במוטיבציה לשרת ביחידות השדה|צילום: נתי שוחט / פלאש 90, חדשות

חלק משמעותי מהיכולת להוציא לפועל את תוכניותיו של כוכבי לפועל תלוי לא רק בתקציב אלא גם ביחסיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. באחרונה פורסם שסר חינו של כוכבי ויש מתיחות בין השניים. בסביבת הרמטכ"ל לא רק מכחישים, אלא גם כועסים על עצם השיח בעניין. מדברים שם על אמירות שקריות שאין להן בסיס עובדתית.

גם בסביבת רה"מ, אגב, טוענים שהשניים רואים עין בעין את האתגרים ולראייה אומרים שמאחורי הקלעים כבר הולך ונרקם הסכם תקציב 2021 עבור הצבא, ולא מן הנמנע שכבר בקרוב נשמע על תוספות תקציביות לתוכניות השאפתניות של הרמטכ"ל. ועדיין, יש לרמטכ"ל עוד שנתיים בתפקיד (עם אופציה להארכה) ומציאות מורכבת שאם יצליח לקדם בה רק שני שלישים ממה שתכנן, זה ייחשב להצלחה.

 נתניהו והרמטכ
זו האמת על מערכת היחסים עם נתניהו|צילום: החדשות 12, החדשות12