העשור האחרון בתחום חקר הסרטן הוא ללא ספק העשור של האימונותרפיה, אחרי עשרות שנים שטיפול דרך מערכת החיסון בגידולים סרטניים היה בגדר חלום, כיום עוד ועוד מטופלים, שבעבר אפשרויות הטיפול בהם הייתה מוגבלת, זוכים בטיפול שמעניק להם לא אחת איכות חיים טובה יותר ואף תוחלת חיים ארוכה יותר לצד מחלתם. "הרעיון לטפל בסרטן באמצעות מערכת החיסון קיים לפחות 60 או 70 שנה. החוקרים אז חשבו שאם הצליחו כל כך יפה לנטרל זיהומים באמצעות חיסון, אין סיבה שלא יצליחו לחסן נגד סרטן", מסבירה פרופ' מיכל לוטם, מנהלת תחום מלנומה בבית החולים הדסה ומנהלת מכון המחקר האונקולוגי בהדסה, יו"ר חוג המלנומה בישראל.
למעשה, מערכת החיסון שמגינה על גופנו מפני גורמים זרים כמו חיידקים ונגיפים, משמידה גם תאים סרטניים שהגוף מייצר כל העת לפני שהם מתפתחים למחלה. אם בכל זאת התפתח סרטן, המשמעות היא שתאי מערכת החיסון לא פעלו כיאות, והשאלה הגדולה הייתה למה. "בשלב מסוים התברר שבסביבת הסרטן, בשל מנגנונים שונים שמופעלים על מערכת החיסון ומדמים מצב של זיהום כרוני, היא מגיעה למצב של תשישות. הפריצה הגדולה בתרופות אפקטיביות למחלות סרטניות התחוללה בעשור האחרון כשהתחילו להבין איזה סיגנלים מייצרים את מצב התשישות וכיצד מנטרלים אותה ומאפשרים למערכת החיסון הזדמנות לפעולה – לחסל את תאי הסרטן".
אחד מהתחומים שבהם חוללה האימונותרפיה לא פחות ממהפכה הוא בטיפול בסרטן העור. בישראל שטופת השמש, סרטן העור הוא המחלה הממארת הנפוצה ביותר, והיא נחלקת לשתי קבוצות עיקריות – מלנומה, הקטלנית יותר מבין סוגי סרטן העור, שעלולה להתקדם במהירות ולהתפתח למחלה גרורתית וסרטנים שהם לא מלנומה המתפשטים לרוב לאט יותר ובעלי סיכוי גבוה להגיע להחלמה. "החלוקה לקבוצות נועדה להדגיש עד כמה מלנומה היא סיפור שונה מסרטני העור האחרים, אך למעשה שני הסוגים העיקריים מקבוצת הסרטנים שאינם מלנומה מהווים גם הם את הנתח הגדול ביותר מבין גידולי העור", מסבירה פרופ' לוטם. "הסרטן הנפוץ ביותי בבני אנוש הוא Basal Cell Carcinoma או BCC, הסוג השני נקרא Squamous Cell Carcinoma או SCC. השוני בין שני הסרטנים הוא בתאי האב שמהם יצא הגידול ובמראה קליני. המשותף – לשניהם יש נטייה להתפתח באזורים החשופים לשמש", מסבירה פרופ' לוטם.
ידוע כי קרינת השמש האולטרה סגולית היא גורם הסיכון העיקרי הן במלנומה והן בסרטנים שאינם מלנומה, אך מסתבר שהיא קשורה גם לתגובה של סרטני העור לטיפול האימונותרפי. "מסתבר שבגידולים שנגרמים מקרינת UV נוצרות תקלות רבות ברצף הגנטי. כשמערכת החיסון פוגשת בתאים האלו היא מזהה אותם היטב, אך בגלל שהיא נכנסת מהר מאוד ל'תשישות', היא מנטרלת את עצמה, כלומר מערכת החיסון הייתה יכולה להיות אפקטיבית אבל היא מנוטרלת. תרופות שיכולות לחסום את הגורמים שמביאים אותה לתשישות, עוזרות למערכת החיסון לפעול בצורה אפקטיבית יותר כנגד הסרטן. היום, אחרי עשר שנים שכבר מטפלים בחולים בתרופות האלו, ראינו כיצד אצל חלק מהחולים היא מביאה לנסיגה גם במחלה גרורתית, ובקרב החולים שהגיבו, התגובה עשויה להימשך גם זמן רב אחרי שהמטופלים מפסיקים את הטיפול", מסבירה פרופ' לוטם.
הטיפול האימונותרפי במלנומה – עוד לפני המחלה הגרורתית
לטיפול האימונותרפי השפעה רבה גם על איכות חיי החולים, שכן לעומת הטיפולים המסורתיים, כמו הטיפול הכימותרפי שפוגע בחלוקת התאים הסרטניים אך גם בתאים בריאים, הטיפול האימונותרפי פועל רק להעצים את מערכת החיסון. "לעומת טיפולים אחרים, בתרופה שעובדת דרך מנגנון ביולוגי נחסכות הרבה תופעות לוואי לא רצויות. לא יהיו בחילות, לא יהיו הקאות, לא תהיה נשירת שיער ולא יפגעו רקמות כמו רקמת מח העצם והיכולת של הגוף לעמוד בפני זיהומים, כל זה לא יקרה. עם זאת, אומנם תאי מערכת החיסון לא יגיעו למצבי התשישות, אך הם עלולים לעבוד בפעילות יתר לא רק נגד הגידול אלא גם נגד רקמות נורמליות, כמו מערכת העיכול, בלוטות הפרשה חיצוניות, רקמות שריר וכיוצא באלה. זה נורא מבהיל על פניו, ובאמת במקרים יוצאי דופן זה בהחלט יכול להתקדם לכדי מצב מסכן חיים, אבל אם אנחנו מודעים למצבים האלו אפשר לשלוט בעצם בתרופות מדכאות שמדכאות את מערכת החיסון, ולהחזיר אותה לקדמותה" מסבירה פרופ' לוטם.
וכמו שקורה לא אחת באונקולוגיה, את האסטרטגיה הטיפולית החדשה החליטו לבדוק על מחלה גרורתית, ולכן פריצת הדרך הגיעה ראשית דרך הטיפול במלנומה. "הסיבה שבגללה מתחילים קודם כל לבדוק את הטיפול במקרה של גרורות, היא שהיכולת לזהות האם התרופה מועילה היא כמעט מיידית. אם משווים שתי בדיקות CT שנעשו בהפרש של שלושה חודשים, מייד לפני הטיפול ואחריו, אפשר לראות בצורה ברורה איך הגרורות מצטמקות", מסבירה פרופ' לוטם. למעשה היום הטיפול האימונותרפי מותווה לחולי מלנומה כבר בשלבי מחלה מוקדמת מתקדמת מקומית. "מה שקורה אחרי זה הוא שמתחילים לדבר על מניעה, במקום לחכות לגרורות מתחילים להפעיל את האסטרטגיה לחולים שנמצאים בסיכון גבוה לטיפול בגרורות, למשל אם נמצאו מוקדי תאי מלנומה בתוך קשרי לימפה אזוריים. אנו יודעים שבמקרים אלו אצל כ-50%–75% יופיעו בעתיד גרורות. טיפול אימונותרפי מונע יכול למנוע את התפתחות הגרורות".
אימונותרפיה מאריכה חיים אצל עוד ועוד חולים
הטיפול באימונותרפיה בסרטני עור שאינם מלנומה הביאו למהפכה משמעותית בהרבה מאוד מישורים, כך מסביר פרופ' אהרון פופובצר, מנהל מכון שרת בבית החולים הדסה, "נכון להיום, 60% עד 70% מהמטופלים מגיבים לטיפול האימונותרפי, והתגובה היא מצוינת. הטיפול הזה גם משפר את איכות החיים וגם מונע ניתוחים גדולים מאוד. חשוב להבין שכשמדברים על סרטני עור, ברוב המקרים של סרטני עור אין צורך בטיפולים אימוניים, הם לרוב מתגלים בשלב מוקדם ועוברים ניתוח או אולי קרינה. עם זאת, חלקם מתגלים בשלב מאוחר יותר, שבו יש צורך בניתוחים לא פשוטים שמביאים הן לפגיעה תפקודית קשה ולפגיעה במראה הפנים".
עד לכניסתה של האימונותרפיה לטיפול בסרטני העור בכלל, וספציפית בסרטן עור מסוג קוטנאוס, הטיפול במחלה מתקדמת הייתה בטיפולי כימותרפיה וקרינה, אשר לדברי פרופ' פופובצר הביאו לתופעות לוואי קשות ולא בהכרח הועילו לחולים. תוחלת החיים מרגע האבחנה של מחלה מתקדמת עמדה על שנה עד שנה וחצי. האימונותרפיה שינתה זאת. "הטיפול הביא לשינוי בפרדיגמה. סרטן עור מתקדם הוא בעיקר מחלה של אנשים מבוגרים שנחשפו לאורך השנים להרבה מאוד קרינת UV. עד לכניסת האימונותרפיה, בהרבה מאוד מקרים נאלצנו להרים ידיים מראש, ועכשיו אפשר לתת להם טיפול".
בעתיד, צופה פרופ' פופובצר, האימונותרפיה תוכל להיות חלק מטיפול מקדים לפני ניתוח גם בסרטני עור שאינם מלנומה. "אני מניח שבהמשך אפשר יהיה להשתמש באימונותרפיה בסרטני עור בגידולים גדולים יחסית או כחלק מהטיפול האדג'ובנטי, כלומר הטיפול המשלים, כפי שכבר נעשה היום במלנומה, ובכך אפשר יהיה להגדיל את הסיכוי לריפוי. אך כבר היום, רבים, שעד כה לא היה להם טיפול, יכולים להרוויח בצורה משמעותית מהטיפול האימונותרפי".
אם כך, אחרי שחלמו על כך עשרות שנים, נראה שהטיפול בסרטן דרך מערכת החיסון בטיפול אימונותרפי, מביאה להישגים ומקדמת את הטיפול בסרטן בכלל ובסרטני העור בפרט. אין ספק כי הדגש היום הוא עדיין על גילוי ערנות לגילוי וטיפול מוקדם בסרטני העור, אך ככל שהמחקר בתחום האימנוותרפיה יתקדם, כך אפשר יהיה להמשיך ולשפר את תוחלת חיי החולים ואיכות חייהם של כמה שיותר חולים.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת MSD ללא מעורבות בתכנים