במסע שעוברים חולי סרטן נדמה כי הכול מתכנס לכדי השלב הטיפולי – התאמת הטיפול הנכון ביותר לאבחנה, בין שזה ניתוח, הקרנות, כימותרפיה, טיפולים ביולוגיים, הורמונליים או אימונותרפיים והתמודדות עם תופעות הלוואי. אך יש נושא אחר שדווקא בעולמות הסרטן כמעט ולא מקבל מקום – השיקום.
"הדגש הראשוני בטיפול בחולים אונקולוגים עם גילוי המחלה הוא הפן הרפואי: התמודדות עם הטיפול התרופתי הדרוש כדי להבריא את המטופל ולמזער את נזקי המחלה. מטופלים בשלב הזה עסוקים בניהול המחלה; הגעה לבדיקות, נטילת תרופות והגעה לטיפולים רפואיים. למעשה הם עסוקים במלחמת הישרדות יום־יומית בכל הקשור בטיפול הרפואי במחלה", אומרת שרון הראל, מרפאה בעיסוק, מנהלת שיקום מרחוק תנועה וקוגניציה בשיבא Beyond, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר.
בסיום ההליך הרפואי, הם לכאורה 'בריאים', המחלה לא פעילה יותר, אבל מבחינה תפקודית הם רחוקים ממה שהיו פעם, ואז מתחיל שלב אחר של התמודדות – התמודדות עם החזרה לשגרה; ניהול בית, גידול ילדים, חזרה לעבודה ועוד. כל אלו מצריכים ההתמודדות רגשית, התמודדות פיזית עם החולשה, העייפות, הכאבים וההגבלה בתנועה והתמודדות קוגניטיבית עם כל מה שעבר עליהם בשנה או בשנתיים האחרונות, וכמובן עם כל תופעות הלוואי שיש להם מהטיפולים. למשל, אחרי טיפולים כימותרפיים יש תופעה שנקראת chemo brain המתבטאת בירידה קוגניטיבית. מטופלים מתלוננים על קשיים בזיכרון ובריכוז, הם מעידים על קושי בשליפת מילים ועל אובדן חדות המחשבה וקושי בתפקודים הניהוליים, כמו למשל לבצע מספר פעולות במקביל, לתכנן סדר יום, לנהל שגרה מתאימה הכוללת חלוקת אנרגיה נכונה ולוודא ביצוע נכון של הדברים.
מטרת תהליך השיקום, ברפואה בכלל אך גם בחולי סרטן, היא לסייע למטופל בשיפור התפקוד שלו כדי שיוכל להשיב לעצמו ככל הניתן את עצמאותו ולהיטיב עם איכות חייו. תהליך שיקומי טוב הוא תהליך המשלב כוחות בין כמה תחומים בשיקום, שבהם כל אחד מקדם את המטופל בציר שלו ובתיאום עם התחומים המקבילים. "בשיקום מרחוק ניתנים טיפולים שיקומיים בתחום הריפוי בעיסוק, הפיזיותרפיה קלינאות התקשורת והתחום הרגשי. בריפוי בעיסוק מתמקד הטיפול בקידום איכות החיים של אנשים, שעקב מחלה, פגיעה, מוגבלות או כל סיבה אחרת, נמנעים מלעסוק בעיסוקים שונים שהם בעלי משמעות ותכלית בעבורם. מדובר בטיפול מוטורי או קוגניטיבי שנועד לסייע למטופל לחזור במידת האפשר לעיסוקים המשמעותיים שלו טרם המחלה בתחום הפנאי, בעבודה או בבית. בפיזיותרפיה הדגש הוא על התפקוד הפיזי – לדאוג שהאדם יוכל לתפקד יותר בקלות בכל הנוגע להליכה, ניידות, סיבולת, שמירה על טווחי התנועה ומניעת כאב. קלינאות התקשורת מתמקדת בטיפול בהפרעות נרכשות בתקשורת, כמו שפה, בדיבור ובבליעה", מסבירה הראל.
"שיקום צריך להיות חלק אינטגרלי מהטיפול, אפילו כשמדובר בטיפול תומך או בחולה סופני, איכות החיים שלו חשובה", אומרת רוסי נבון, אחות אונקולוגית, מומחית קלינית בטיפול תומך במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. "שיקום היא מילה אחת הכוללת את כל ההתמודדות של האדם מבחינה פיזית, רגשית וקוגניטיבית. הדברים משפיעים זה על זה, כי אדם שנמצא בדיכאון, לא תהיה לו את המוטיבציה לנסות ולשפר את עצמו".
השיקום של חולי סרטן ראש-צוואר
לאחרונה עוד ועוד מחקרים מראים את התועלת של השיקום אצל חולים אונקולוגים לשרידות המטופלים ולשיפור איכות חייהם. אחת הדוגמאות לכך היא בפיילוט שנעשה במערך לשיקום מרחוק בבית החולים שיבא עבור חולי סרטן ראש-צוואר. שיקום מרחוק בשיבא העניק עד לאחרונה שירותי שיקום בעיקר לאוכלוסיות נוירולוגיות, וזהו המחקר הראשון שנעשה במערך עבור האוכלוסייה האונקולוגית.
"חולי סרטן ראש-צוואר מתמודדים עם נזקים קשים מאוד גם מהמחלה וגם מהטיפול", מסבירה ד"ר איריס גלוק, מנהלת שירות לטיפול בחולים עם סרטן ראש צוואר במרכז הסרטן שיבא ומי שיזמה את המחקר. "אלו גידולים שנמצאים באזורים החשובים ביותר מבחינת זהותנו ותפקודנו כבני אדם. היכולת לדבר, הנראות שלנו, הנשימה שלנו, האכילה או הראייה, ובעצם כל מה שמשפיע על ההתקיימות החברתית שלנו נמצא בחלק הזה של הגוף. כשמוציאים בניתוח את הגידול ואת קשרי הלימפה ומקרינים, הנזק המצטבר יכול להיות בעל השפעה דרמטית על התפקוד של האדם המתמודד, על קשרים עם הזולת או על היכולת שלו לעבוד, החל מדברים לכאורה פשוטים כמו צרידות שמקשה על הדיבור ועד הוצאה של חלק מהלשון שגורמת לדיבור משובש, שמיעה שנפגעת ומקשה על התקשורת, ריח פה מרתיע שיכול להביא לפגיעה באינטימיות וכמובן השינוי במראה הפנים של האדם".
מטרת הפיילוט שנערך בקרב חולי סרטן ראש צוואר הייתה לתת מענה שיקומי לחולים שמתמודדים עם קשיי תפקוד ותקשורת מורכבים, עם פגיעה בדימוי הגוף ועם ביטחון עצמי נמוך. בעיקר חולים שמגיעים מאוכלוסיות מוחלשות, ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, ושקולם אינו נשמע. שיקום מרחוק מאפשר לאותם חולים לקבל את המענה השיקומי שלו הם זקוקים במקום שבו הם מרגישים הכי בטוח, בבית. "כשאתה עובר את תהליך השיקום בבית, אתה 'בעל הבית', אתה לא צריך לטרוח בנסיעה לבית החולים, בחיפוש חנייה, אלא אתה נשאר בסביבה שנעימה לך. בשביל חולי סרטן ראש-צוואר כל נסיעה כזו לבית החולים היא אירוע קשה מאוד", אומרת ד"ר גלוק.
"אלו חולים שבמסגרת מחלתם שוהים הרבה מאוד בבתי חולים ובמרכזים רפואיים, מקבלים הקרנות וטיפולים נוספים, ועוברים בדיקות רבות. החלק הרפואי אינטנסיבי מאוד", אומרת הראל. "בשיקום מרחוק אנחנו חוסכים מהם את המפגש הזה עם החלוקים הלבנים וחוסכים מהם חזרה לחוויה המאיימת של בית חולים וטיפול רפואי. יתרה מכך, אנחנו גם מונעים מהם את החשיפה לזיהומים בבתי החולים, במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באנשים עם מערכת חיסונית ירודה מאוד".
"במסגרת הפיילוט נתקלנו באנשים שעל פניו נראה שמבחינה פיזית קשה להם מאוד, אבל הבנו שחלק גדול מאוד מהקושי היה ההיבט הרגשי", מספרת נבון. "שיקום מרחוק לא רק מנגיש להם את הטיפול אלא גם מאפשר להם את הזמינות הרגשית. זה נכון לא רק בראש-צוואר, אלא גם, למשל, אצל חולים במחלות כמו סרטן ריאה, מחלות שבהן הקִדמה הרפואית הביאה להארכה משמעותית של תוחלת חייהם, של חמש או שש שנים נוספות, אך בשנים האלו הם צריכים שיקום נשימתי. לפעמים הם נמצאים במצב רוח ירוד ולא מסוגלים לצאת מהבית. בשיקום מרחוק מישהו משיבא פוגש אותם מרחוק בביתם, בסביבתם הטבעית, דורש בשלומם, מדרבן אותם ומעלה את המוטיבציה שלהם לקום מהמיטה ולבצע פעילות".
ההצלחה בשיקום מהבית
"משתתפי המחקר עברו סדרה של אבחונים מקיפים בתחומים שונים ובקטגוריות שונות, הכוללת בדיקה של הפן הפיזי והקוגניטיבי בדגש תפקודי", מספרת הראל, "שאלנו אותם שאלות המתייחסות לסדר היום שלהם, לעיסוקים המשמעותיים שלהם, ולמטרות שלהם מאותו רגע כל מטופל חזר לביתו וקיבל סדרה של בין שמונה לעשרה טיפולים מרחוק, פעמיים בשבוע, כל אחד בהתאם לצורך שלו, בעזרת מרפאים בעיסוק ופיזיותרפיסטים, בדגש על הנושא המוטורי־תפקודי. הטיפול מרחוק התבצע במערכת ייעודית שפותחה בשיבא ,וכלל פגישת וידאו מלווה בסרטוני הפעלה מותאמים מראש וכן הפעלות המופיעות על המסך שאליהן נדרש המטופל להגיב דרך תנועות הגוף. מצלמת אינטרנט רגילה קולטת את תנועות הגוף שלו ומציגה לו אותן על גבי מסך המחשב או הטלוויזיה. במקביל, כל מטופל קיבל גם תוכנית אימונים אישית שאותה הוא מבצע לבד בזמנו הפנוי מול המערכת. "היתרון הגדול בשיטת האימון העצמי הוא שנוצרת כאן האפשרות למטופל לתרגל באופן אינטנסיבי יותר, מדי יום או אפילו פעמיים ביום, ובכך להאיץ את התהליך השיקומי ולהביא לשיפור תפקודי בזמן קצר יותר".
אחד מהיתרונות הגדולים הנוספים בשיקום מרחוק היא האפשרות לראות את המטופלים בסביבה הטבעית שלהם; "אנחנו רואים את החדר של המטופל, המטבח שלו, הסלון שלו, ויכולים להדריך אותו איך להתנהל בתוך המרחב הביתי שלו. בנוסף, אנחנו מדריכים גם את בני משפחה או המטפלים שנמצאים איתו, כך שאותם מטופלים יוכלו בסופו של דבר לסיים את הטיפול אצלנו כשהם מצוידים להמשך, גם כשאנחנו לא נהיה", אומרת הראל.
על אף היתרונות הרבים, חשוב לציין שטיפול מרחוק אינו מתאים לכל אחד וצריכים להתקיים כמה תנאים קליניים וטכניים כדי שנוכל להשיג את היתרונות הכרוכים בו. למשל נדרשת אוריינות דיגיטלית מתאימה. "על המטופלים לדעת איך לתפעל נכון את הטכנולוגיה, להצליח לקיים תקשורת בסיסית טובה גם מרחוק, צריכה שתהיה יכולת הבנת הוראות ותמיכה פיזית בבית במצבים מסוימים. חשוב שמטרות הטיפול שעולות בפגישה הראשונה יהיו ניתנות ליישום גם מרחוק, שלא יהיו סכנות בטיחותיות", מוסיפה הראל.
ההיענות של המשתתפים בפיילוט הייתה טובה מאוד. "כשאתה יודע שפעמיים בשבוע עולה מולך מטפל בווידאו ורואה אותך, זה מייצר מחויבות מסוימת שבלעדיה אולי היית נשאר במיטה. זה כדור שלג: ברגע שאתה מתחיל להזיז את עצמך, אתה מרגיש טוב יותר ואז אתה עוד יותר מתקדם וגם משתפר תפקודית. לא צריך בהכרח ליווי ארוך מאוד, לפעמים צריך רק לתת את 'ההתנעה' הראשונית וללוות את החולים עד שהם נכנסים למסלול. משם הם כבר יכולים להמשיך לבד או למצוא מסגרות בקהילה", אומרת הראל. "עצם העובדה שמישהו היה שם בשבילם מעלה להם את הביטחון לבוא ולנסות את זה שוב פעם", מוסיפה נבון.
במסגרת הפיילוט, כל מטופל נדרש למלא שאלון COPM (Canadian Occupational Performance Measure) המסייע בהצפת הקשיים התפקודיים אותם חווים המטופלים בתחומי החיים, למשל להוציא קניות מהאוטו, להוציא חולצה מהארון, לעלות לקומה השנייה עם העגלה של התינוק או לנסוע בתחבורה ציבורית. פעילויות שלקוחות בצורה אותנטית מאוד מחיי היום־יום שלהם. דירגנו את היכולות שלהם לפני המחקר ואחת התובנות המשמעותיות מאוד שמצאנו הייתה שאנשים השתפרו בצורה משמעותית מבחינת הביצועים התפקודיים שלהם בתחומים שעלו", מספרת הראל. במפגש עם המטופלים עלו גם תובנות רבות באשר להליך השיקום. "מצאנו למשל כמה חשוב הטיפול הרב מקצועי באוכלוסייה זו – שילוב כוחות בין הרופא, האחות, הפיזיותרפיסט והמרפא בעיסוק הוא הכרחי לטובת הצלחת הטיפול. למדנו גם שלעיתים קיים צורך בהפניה לטיפולים נוספים; למשל הפנינו מטופל להמשך טיפול בריפוי בעיסוק לצורך טיפול בצלקות שנותרו כתוצאה מהניתוח, מטופל נוסף הופנה לפסיכיאטר, אחר הופנה לפסיכולוג", היא מוסיפה.
כיום מערך השיקום מרחוק בשיבא מעניק טיפולים ושירותים גם למחלימות מסרטן שד, וממשיך במחקרים עם אוכלוסיות אונקולוגיות נוספות. אחד האפקטים המשמעותיים ליצירת אפשרויות לשיקום מרחוק גם לחולים אונקולוגיים הוא בדרך שבה הוא הפנה את אור הזרקורים לנושא השיקום בכלל. "התפיסה במערך האונקולוגי הייתה הרבה פעמים שאי אפשר לתת לחולים האלו שיקום בכלל, וההתייחסות הייתה שבמטופל אונקולוגי אין הרבה מה לשקם. ההקמה של כל מערך השיקום מרחוק הראתה שדרך שיקום אפשר לשפר באופן משמעותי את איכות החיים של המטופלים האלו", מספרת נבון. "אני חושבת שאם בעבר היו מתייחסים יותר לחלק הרפואי, להצלחות או אי ההצלחות, כעת אני מרגישה שינוי במגמה: רופאים שואלים ומתייחסים יותר לנושאים שקשורים לתפקוד היום־יומי של המטופל, איך הוא מסתדר, ומה קשה לו", מוסיפה הראל ומסכמת: "כיום גם הרופאים יודעים שיש להם כתובת נוספת להפניית המטופלים, ושלאחר שהם משחררים אותם יש מישהו שקולט אותם, ממשיך איתם את התהליך ומלווה אותם עד לחזרה המקסימלית האפשרית לשגרה היום־יומית".
פרטי התקשרות:
אתר: www.teleshikum.com
טלפון: 03-9411440
*מוגש כשירות לציבור מטעם חברת MSD ללא מעורבות בתכנים