מותה של אושר דרעי בת ה-23 לאחר שאכלה מוצר חלבי בשוגג בעוד שהיא סובלת מאלרגיה חריפה למוצרי חלב, עוררה דיון באשר לשאלה איך ניתן למנוע מצבים טרגיים כאלה והטיל זרקור על חוסר המודעות לטיפול הנדרש. ההערכה היא שבישראל חיים כיום כ-30,000 איש הסובלים מאלרגיה למזון שעלולה להיות מסכנת חיים ומדי שנה מתים בממוצע שני ישראלים כתוצאה מחשיפה למזון אליו הם אלרגיים.
פרופ' אלון הרשקו, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, מסביר: "רוב האנשים שסובלים מרגישות אלרגית לא יחוו אלרגיה מסכנת חיים. אך מי שסובל מאלרגיות למזון, תרופות או עקיצות חרקים, נמצא במקרים מסוימים בקטגוריות מסכנות חיים. לעומת זאת, מי שאלרגי לקרדית אבק הבית או לפרוות חתולים נמצא בסיכון נמוך יותר, שכן אלרגיות אלו לרוב אינן מסכנות חיים".
מרבית המקרים שבהם מתועד מוות בעקבות אלרגיה מתרחשים אצל אנשים הסובלים מאלרגיות למזון. "אלרגיה לחלב היא המסוכנת ביותר", מסביר פרופ' הרשקו, "אלרגיות לשומשום, בוטנים, אגוזים, ביצים, דגים ופירות ים עלולות גם כן להוביל למצב מסכן חיים. במקרים בודדים גם עקיצות דבורים ואלרגיה לתרופות עלולות להיות קטלניות".
מה קורה בגוף כאשר מתרחשת תגובה קשה לאלרגיה?
"ברגע שהחומר האלרגני נכנס לגוף, הוא מייצר בתגובה נוגדנים לא תקינים שנקשרים לתאי האלרגיה. בעקבות חשיפות למזון בשלבי הינקות לעיתים נוצרת רגישות אלרגית שכוללת יצירת נוגדנים מסוכנים נגד המזון אצל אנשים עם נטייה לאלרגיה. התסמינים הם פריחה, אדמומיות של העור, תגובה במערכת העיכול ובשילוב עם אסתמה יש סכנה למצוקה נשימתית ונפילת לחץ הדם. מצב זה מכונה הלם אנפילקטי ועלול להוביל גם לאובדן הכרה".
מתי מתרחשת התגובה?
"אחת הבעיות עם האלרגנים השכיחים שהם מתחבאים לנו במקומות בלתי צפויים. למשל אכילת פרוסת לחם או סלט בלי לדעת שהם מכילים אגוזים או בוטנים. למרות ההשתדלות הגדולה של הסובלים מאלרגיות, לעיתים אנו אוכלים את האלרגן בלי לדעת, למשל במסעדות. לכן מי שסובל מאלרגיה מסכנת חיים חייב להיות תמיד מוכן למקרה של התקף ולא להסתמך רק על הימנעות מאכילה".
מה צריך לעשות אם אדם הסובל מאלרגיה מסכנת חיים נחשף לאלרגן?
"ישנן שלוש פעולות שחובה לעשות והן מצילות חיים: להזעיק מגן דוד אדום, להשכיב את החולה על גבו משום שכאשר לחץ הדם נופל זה מסכן את חיי החולה וכאשר משכיבים אותו, זרימת הדם מגיעה לאיברים, למוח וללב וזה מציל חיים. הדבר הנוסף הוא זה להזריק מזרק 'אפיפן' שמכיל חומר שנקרא 'אדרנלין' והוא נוגד את הפעולה האלרגית בצורה מאוד יעילה. זו התרופה היחידה מכל התרופות המוכרות לרפואה שמצילה חיים במצב של תגובה אנפליקטית קשה".
נעמה קציר שמואלי, יו"ר עמותת יה"ל - העמותה לאלרגיות מזון, אמרה בשיחה עם N12: "ממקרה המוות של אושר עלינו ללמוד שעל כל אדם הסובל מאלרגיה חריפה למזון צריך לשאת עימו מזרק 'אפיפן' לכל מקום, במיוחד בזמן הארוחות. הגיע הזמן להעלות את המודעות בציבור לאופן הטיפול באנשים הסובלים מאלרגיות מזון. במקרה של חשיפה לאלרגן יש להזעיק מיד את מד"א ולאפשר לאדם האלרגי להיות במצב של מנוחה מוחלטת. אושר הגיעה לבית החולים בהכרה ועבר זמן ארוך מדי עד שהגיעו אליה והעניקו לה טיפול. צריך לחקור את ההתנהלות של בית החולים באירוע - כדי שנוכל להבטיח שגם הצוותים הרפואיים יידעו כיצד להתנהל כאשר מגיע אליהם אדם הסובל מאלרגית מזון חמורה. במקרה זה לצערנו הייתה התמהמהות מיותרת וככל הנראה רשלנית של בית החולים".
בשנת 2018 חוקק חוק המחייב מוסדות חינוך להחזיק במזרק 'אפינפרין' המיועד להצלת חיים של ילדים הסובלים מאלרגיות חריפות. עלותו של המזרק אינה גבוהה ועומדת על 250 שקלים. הבוקר (ראשון) הוגשה הצעת חוק הקובעת כי כל מסעדה תחויב להחזיק מזרק "אפינפרין", לטיפול ראשוני בסובלים מאלרגיה כחלק מתנאי לקבלת רישיון עסק. את הצעת החוק הגיש חבר הכנסת ינון אזולאי ממפלגת ש"ס ובדברי ההסבר נכתב: "למרות המודעות בקרב הסובלים מאלרגיות - הם עדיין נמצאים בסיכון, בייחוד כאשר הם סועדים מחוץ לביתם, בבתי קפה ובמסעדות. הבעייתיות נגרמת עקב כך שהאדם האלרגי לא תמיד מודע לכל המרכיבים במזון המוגש לו. החזקת מזרק אפינפרין על ידי כל מקום הסעדה יאפשר טיפול מיידי וימנע סיבוכים ומקרי מוות".
שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, אמר בתגובה להצעת החוק: "לנסות לפתור את המשבר הזה בחקיקה פופוליסטית זה מהלך שאינו אחראי. להטיל את האחריות כולה על בעלי המסעדות עלולה להוביל דווקא לתוצאה הפוכה. המסעדנים אינם רופאים ואינם אנשי עזרה ראשונה ואנו נתקלים בעשרות מקרים של אנשים שעוברים התקפים אפילפטיים או נחנקים באמצע ארוחה ולא תמיד יודעים מה הטיפול הנכון שיש להגיש, מפני שאיננו אנשי רפואה. להטיל את כל האחריות על בעלי המסעדות זה לא הפתרון שימנע מקרים מצערים כאלה".