כשתביטו בנטע וגנר בת ה-9 בפעם הראשונה, הדבר הראשון שתראו יהיה ילדה יפה עם חיוך שובה לב, ואולי לא תשימו לב בכלל למשהו חריג. אלא שהילדה הזו, שמקרינה חיוביות ושמחת חיים מתפרצת, מתמודדת עם קושי יום יומי מהיום שבו נולדה, והילדים האחרים בבית הספר דואגים להזכיר לה את זה לעתים קרובות. "הם אומרים לי: 'למה השיער שלך לא מתארך?', ושואלים אותי 'גזרו לך את השיער?'", היא מספרת. "אני תמיד אומרת להם - נולדתי ככה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
וגנר סובלת מאז שהייתה תינוקת ממחסור בפריטין, החלבון האחראי על ספיגת הברזל בדם, וכתוצאה מכך השיער שעל ראשה כמעט ואינו צומח. למרות שמחסור בברזל נפוץ בדרך כלל בקרב אנשים מבוגרים, הוריה של וגנר גילו שבתם סובלת מהתופעה - שעלולה לגרום גם לסחרחורות ולעיתים גם לאנמיה - כבר כשהייתה בת שנתיים. זאת, לאחר שהבחינו בהבדל הניכר בין צמיחת השיער שלה לבין זו של התינוקות האחרים.
"לא רוצה עוד טיפולים, אני יפה ומיוחדת כמו שאני. אחכה שהשיער יגדל לבד"
לאחר התייעצות עם מומחים ובדיקת דם שהצביעה על היעדר הברזל כגורם לאי-צמיחת השיער, החלה וגנר בטיפול שנמשך כשנה, אך הוא לא סייע למצבה. "נטוש נולדה עם שיער מאוד מאוד קצר", הסבירה מירי וגנר, אימה של נטע. "עם הזמן, ככל שהיא גדלה, ראינו שהשיער שלה בקושי צומח. הלכנו לרופא והוא בדק את התוצאות, ואמר שכנראה מדובר בחוסר בפרטין. שאלנו מה עושים, והוא אמר להתחיל לתת לה ברזל. אז נתנו לה 30 טיפות בכל יום, ושום שינוי לא קרה".
הוריה של וגנר, שחששו במיוחד מהעלייה לכיתה א' והשתלבותה במסגרת החדשה, המשיכו להתייעץ עם רופאים, וחלק מהמומחים שאליהם פנו טענו כי המצב יחלוף בגיל ההתבגרות. ההורים אפילו התעניינו בטיפול תרופתי, אך נטע הבהירה להם שאינה מעוניינת בכך. "ההורים שלי לימדו אותי שאני יפה ומיוחדת כמו שאני", הסבירה בת ה-9. "אני אחכה שהשיער יגדל לבד".
אילו תגובות את מקבלת מהסביבה?
"מבין החברות שלי יש כאלה שאומרות לי 'תעשי מה שאת רוצה ופשוט אל תתייחסי אליהם', ויש כאלה שאומרות לי דברים קצת לא יפים'. יש ילדים שאומרים לי שאני דומה לבן, זה מעליב אותי. בגן כל הזמן שאלו אותי 'למה השיער שלך לא גדל?'". גם ילדים שידעו את התשובה שאלו שוב ושוב, וזה מעצבן. אבל אני עונה להם שנולדתי ככה ומשתדלת לא להתייחס".
למרות הקשיים, וגנר היא ילדה נמרצת ומלאת שמחת חיים, והיא מקבלת חיזוקים מחברותיה הטובות. בבית, עם אחותה הקטנה עופרי, היא אוהבת לצלם סרטוני טיקטוק ולקלוע צמות בשיערה. אולם סוגיית השיער שבה להטריד אותה כשהעלתה את אחד הסרטונים שלה לרשת, וילדים רבים החלו לשאול אם היא חולה בסרטן.
"כתבו לי על זה שיש לי שיער קצר, חשבו שזה סרטן. זה מעליב, הייתי ממש עצובה והתחלתי לבכות. אבא אמר לי למחוק את זה, חבל שלא הקשבתי לו כי זה המשיך והמשיך ולא הפסיק. ניסיתי להסביר להם שככה נולדתי. אחרי שהראיתי להם שיש לי שיער הם הצטערו על זה ומחקו את התגובה שלהם מהר. עדיף לשאול שאלות לפני שמגיבים את התגובות שאתם חושבים. זו אמורה להיות אפליקציה שעושים בה כיף, וממש נפגעתי ממה שכתבו. שאנשים יפסיקו לכתוב על מה שהם לא מבינים".
"אנשים שלא מכירים אותי פונים אליי בלשון זכר, אבא שלי יכול לבכות מזה"
וגנר מספרת כי בגלל שיערה הקצר, אנשים שאינם מכירים אותה מתבלבלים לעיתים ופונים אליה בלשון זכר. "לאבא שלי זה ממש מפריע, הוא יכול לבכות מזה", הוסיפה. "לפעמים אני חושבת שאם אני אלבש רק שמלות אז יראו שאני בת, ואולי לא כדאי שאלך עם מכנס וחולצה".
"השיער כל הזמן מעסיק אותה, וכל החשיפה הזאת לרשתות חברתיות היא הרבה יותר מורכבת", אמר אסף וגנר, אביה של נטע. " לפעמים היא מתחפשת בתחפושות עם פיאות כי היא אוהבת להרגיש שיש לה שיער, היא גם מתעסקת לאימא שלה בשיער כל היום".
"בכל תחפושת אני צריכה פאה בגלל השיער שלי", מסבירה בת ה-9. "תמיד אומרים לי 'נטע אל תשימי, את יפה כמו שאת'. ואני פשוט לא מקשיבה להם ושמה בגלל שאני לא מרגישה ביטחון עם השיער שלי". ומה היא חולמת לעשות כשתהיה גדולה? היא כבר יודעת היטב: "אני רוצה לעבוד במספרה, ולעשות החלקות וצמות".