תהיות רבות עלו לגבי המחיר הבריאותי ששילמו חולים במחלות אחרות שאינן קורונה בתקופת המגפה. נתונים שמפרסם היום (שלישי) משרד הבריאות האנגלי על מספר מקרי המוות השבועיים של חולי סוכרת נעורים (מסוג 1) וחולי סוכרת מסוג 2 לאורך שלוש השנים האחרונות מראים תוצאות מטרידות -  יש עלייה משמעותית בתקופת מגפת הקורונה.

על פי הנתונים שפורסמו, מתחילת חודש אפריל מספר מקרי המוות של חולי סוכרת מסוג 1 גדל פי 3.5 לעומת התקופה המקבילה בשנתיים הקודמות. באשר לחולי סוכרת מסוג 2, מספר מקרי המוות הוכפל בתקופת מגפת הקורונה, בהשוואה לתקופה המקבילה. עוד עולה מהנתונים שישנם שני גורמי סיכון עיקריים לעלייה בתמותה אצל חולי הסוכרת: חוסר איזון של רמות הסוכר והשמנה.

פרופסור רם וייס, המנהל הרפואי של האגודה הישראלית לסוכרת סוג 1 ומנהל מחלקת הילדים בבית החולים רמב"ם , הסביר: "הנתונים הללו מלמדים שחולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה לתמותה מנגיף קורונה החדש ובמיוחד בגיל המבוגר. ההידבקות בנגיף הייתה 'הקש ששבר את גב הגמל' של הסוכרתיים, במיוחד כאשר אלו לא היו מאוזנים ברמות הסוכר בדם. כלומר, חולי סוכרת שמאזנים את מחלתם באמצעות טכנולוגיות וטיפול תרופתי נמצאים בסיכון נמוך יותר לתמותה".

סוכרת (צילום: shutterstock)
"חולים רבים נמנעו מלהגיע למרפאה כי הם פחדו להידבק בקורונה"|צילום: shutterstock

פרופ' וייס תיאר כיצד המגיפה פגעה בחולי הסוכרת גם בדרכים עקיפות: "אין ספק שנסיבות המגיפה מקשות על הטיפול בחולי הסוכרת. בתקופת המגבלות הראשונה בישראל, חולים רבים נמנעו מלהגיע למרפאה כי הם פחדו להידבק בקורונה, ובכך בעצם נמנעו מלבצע בדיקות דם ולעקוב אחר מחלתם הכרונית".

בשנים האחרונות חלה התקדמות טכנולוגית בתחום הסוכרת, כמו למשל פיתוח מערכת ה"לבלב המלאכותי" של חברת מדטרוניק, המסוגלת לאזן את הסוכר בגוף באופן אוטומטי במעגל סגור. לדברי פרופ' וייס, "כל מחלה חריפה מוציאה את חולי הסוכרת מאיזון. מהלך הטיפול במחלקות הקורונה בבתי החולים מבוסס על כך שהצוות הרפואי מרוחק מהחולים ולכן יש חשיבות רבה לטכנולוגיות איזון לחולי סוכרת הפועלות באופן אוטומטי".