לפני מספר שנים הגיעה אישה כבת חמישים למרפאה לכירורגיה פלסטית באחד מבתי החולים במרכז הארץ כדי לעבור ניתוח להגדלת חזה ושאיבת שומן מבטנה, אצל אחד המומחים הגדולים בארץ בתחום.

לאחר הניתוח, סבלה אותה אישה מכאבים עזים, הצלקות הניתוחיות לא התאחו ונוצר פגם שחייב את אותה אישה לעבור סדרת ניתוחים נוספת בעתיד. המצב הנפשי של אותה אישה הידרדר והיא הפכה לשבר כלי, כך על פי המסמכים המשפטיים.

זוהי דוגמה חיה של רשלנות רפואית בהליכים כירורגיים וסיפור המהווה צוהר לעשרות ומאות סיפורים אחרים, שמאחוריהם נמצאים מטופלים רבים שחוו עוגמת נפש ושסובלים מנזקים בריאותיים קשים.

לאחר שעורכי הדין של אותה אישה הגישו תביעת רשלנות רפואית לבית משפט השלום ולאחר שהוכיחו כי ניתוח מתיחת הבטן התבצע תוך ליקויים רבים ולמעשה כשל וכי נגרמו לאותה אישה נזקים בריאותיים ואסתטיים קשים, קיבלה פיצויים בסך מאה אלף שקלים והוחזרו לה הוצאותיה המשפטיות.

"מקרים של רשלנות רפואית בניתוחים נפוצים היום מאד בישראל, בין אם מדובר בניתוח רפואי או אסתטי", מסביר עורך הדין יוסי אלגבי ממשרד אלגבי-אגבלי-מלכית המתמחה בין היתר גם בתחום זה.

לפניה ישירה אל משרד עורכי הדין אלגבי - אגבלי - מלכית, לחץ/י כאן

רשלנות רפואית כירורגית - לא רק בזמן הניתוח

חשוב לדעת כי תביעה בגין רשלנות רפואית במהלך ניתוח לא עוסקת אך ורק במה שמתרחש בזמן הניתוח עצמו. לא מדובר רק בשעת החיתוך והטיפול במנותח תוך כדי הניתוח, אלא גם באבחון המקדים, בתהליך ההכנה והבדיקות לקראת הניתוח, ביצירת תוכנית הניתוח. רשלנות רפואית מתייחסת גם לתוצאות הניתוח ולמה שעובר המנותח לאחריו, במידה ונגרם לו נזק כלשהו.

"אנחנו סוקרים את כל התהליך – מההכנה לניתוח, דרך הניתוח עצמו ועד לאשפוז ולשיקום אחריו, אנחנו בוחנים את כלל הפרמטרים, ממיומנותו של הרופא המנתח, המקצועיות של הצוות, הדוחות והדיווחים ומתן האינפורמציה על ההליך הרפואי, הנזקים לאורך זמן וכן הלאה, בהתאם למקרה", מסביר אלגבי.

על פי חוק זכויות החולה תשנ"ו, כל הליך רפואי הנעשה במוסדות הרפואה והטיפול חייב להיות מתועד על ידי הצוות הרפואי, כך כמובן גם ניתוחים כירורגיים, כולל ניתוחים המוגדרים זעירים. החוק קובע כי הניתוח יתועד ברשומות הרפואיות והתיעוד יכלול מידע רפואי שעל פיו נקבעה תוכנית הניתוח, העבר הרפואי של המנותח, אבחון מצבו הרפואי הנוכחי ותהליך הטיפול כולו בזמן הניתוח.

דוחות אלו הם הבסיס לבדיקת הנתונים על ידי עורכי הדין וצוות של מומחים מטעמם, הבוחנים את תהליך הטיפול במטופל, עורכים בדיקות כדי לאבחן את מצבו הנוכחי וקובעים האם נעשתה סטייה מהפרוטוקול הרפואי או התבצעה החלטה לקויה שגרמה לנזק. במקרים רבים, רשלנות רפואית בהליכים כירורגיים נקבעת גם על פי דיווח לקוי של הצוות הרפואי על מצבו של המנותח לפני הניתוח, מה שעשוי לגרום להחלטה שגויה במהלך הניתוח.

מי ביצע את הניתוח?

לפני מספר שנים הגיעה אישה לבית חולים בשרון עם אבן קטנה בכליה השמאלית. לאחר בדיקות החליט הצוות הכירורגי לבצע ניתוח של החדרת תומכן, שיקל על ניקוז הכליה וסילוק האבן. מי שביצע את הניתוח בסופו של דבר היה מתמחה שבמהלך התהליך ביצע טעויות מהותיות.

בין היתר, החדיר המתמחה את התומכן לכליה כשהוא מבצע בה נקב משמעותי. בזמן שניסה לתקן את הליקוי ולייצב את המצב, החדיר את התומכן לכליה השמאלית בדרך שאינה מקובלת בתהליך זה. בסופו של דבר, הניתוח הסתיים לכאורה בהצלחה. המתמחה ניסח את דוח הניתוח והסתיר את הליקויים שביצע במהלכו ולמשפחה דווח כי הניתוח הצליח.

לאחר הניתוח, החלה המטופלת לסבול מכאבים עזים ורק לאחר תחקיר הנסיבות הודה המתמחה במעשיו. בעקבות האירוע הזה, הגישה המטופלת תביעת רשלנות רפואית בהליכים כירורגיים לבית המשפט במרכז. לאחר בדיקת מומחה, נקבע כי בית החולים התרשל לא רק בתהליך האבחון של הבעיה, אז לא בוצעו בדיקות שיכלו לשקף את הפגיעה בכליה לאחר הניתוח ולחסוך למטופלת חיים של סבל, במסגרתם נותרה עם כליה אחת ותזדקק בעתיד, ככל הנראה, להשתלת כליה ודיאליזה. בנוסף, החליט בית המשפט כי ההחלטה לאפשר למתמחה לבצע את הניתוח ללא פיקוח, הייתה שגויה. התובעת במשפט קיבלה פיצוי כספי גבוה מאד, שכלל גם פיצוי על אובדן כושר עבודה ופגיעה באיכות חייה שדרשה שינוי במערך הדיור של המטופלת והוצאות נוספות.

השאלות מי ביצע את הניתוח, מה היה הניסיון שלו בתחום, האם הוא מנתח מוסמך או בעל התמחות בתחום הרפואי, נבדקות גם הן כשמדובר בתביעת רשלנות רפואית ובית המשפט אף יכול להחליט לשלול את רישיונו של הרופא, במידה והתגלה כי אינו מוסמך וכי הנזק שביצע משקף זאת.

חווית רשלנות רפואית כירורגית? אלו הצעדים הראשונים שחשוב לקחת

הצעד החשוב ביותר הוא בחירת עורך הדין. "עורכי דין העוסקים ברשלנות רפואית הם הכתובת האחראית ביותר לסיוע בנושא זה", אומר עו"ד אלגבי. "ההתמחות בנושא הזה מבוססת על ידע מקיף מאד בתחום הרפואה, על הכרות עם תקדימים ומקרים ומעקב אחר שינויים ועדכונים בחוק. חשוב לבחור בעורך דין שיכול לקרוא מסמכים רפואיים, להבין מה כתוב באבחון ובנתוני הבדיקות רפואיות שקדמו לניתוח. לעיתים מדובר במסמכים רבים, הנמתחים על פני שנים של ניתוחים וטיפולים, ולכן יש משמעות גדולה לניסיון של עורך הדין ולעומק הידע שלו".

אם חווית רשלנות רפואית במהלך ניתוח ונגרם לך נזק, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. עורך הדין יאסוף את כל המסמכים הרפואיים והמשפטיים, יסקור ויעבור על כל הפרטים הקטנים, ישתף פעולה עם מומחים רפואיים שיעניקו חוות דעת מקצועית לגבי ההליך הניתוחי ומה שקרה לפניו ואחריו וינסח את כתב התביעה.

לאחר מכן, מתקיימים דיונים בבית המשפט היכולים להימשך זמן רב, עד למתן גזר הדין, אך למרות התהליך הארוך, מדובר במסע שבסופו נעשה צדק חשוב ויכולה להגיע הקלה משמעותית, כלכלית אבל לא רק, עבור המנותח ובני משפחתו.

עורך הדין יוסי אלגבי (צילום: משרד עו
עורך הדין יוסי אלגבי|צילום: משרד עו"ד אלגבי - אגבלי - מלכית

משרד עו"ד אלגבי – אגבלי – מלכית מתמחה בנזיקין, רשלנות רפואית, תאונות וליווי בניהול תיקים מול ביטוח לאומי. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עו"ד אלגבי – אגבלי – מלכית - 053-8007597