האם יש תוקף להסכם גירושין אשר מאז שנחתם למעשה לא מומש, משום שבני הזוג אשר חתמו עליו חזרו להיות יחד במשך תקופה ארוכה? שאלה זו עמדה במרכז פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הרבני האזורי בטבריה, לאור בקשתו של הבעל לבטל את ההסכם כנגד בקשתה של האישה לקבוע כי הוא עדיין תקף.

הבעל טען כי הם חיו כזוג נשוי וניהלו משק בית משותף לכל דבר ועניין במשך שלוש שנים מאז החתימה על ההסכם, ואילו האישה הודתה שאכן חזרו להיות ביחד אך התא הזוגי היה רעוע והם ניהלו חשבונות נפרדים. הרכב של שלושה דיינים בחן את ההסכם וקבע כי מאחר שהשניים פנו בסופו של דבר לשלום בית ולא לגירושין, ומפני שנקבע כי ההסכם ייכנס לתוקפו רק מרגע מתן הגט, אשר מעולם לא ניתן - יש לבטל אותו.

שלושת הדיינים קבעו כי בני הזוג שמעוניינים כעת להתגרש ייאלצו לנסח ולחתום על הסכם גירושין חדש, ולאור זאת אין מקום לקבוע מזונות זמניים לאישה. אם היא מעוניינת לקבל מזונות זמניים, קבעו הדיינים, עליה לנהל הליך משפטי מתאים בבית הדין. פסק הדין הסתיים בתקוותם של הדיינים כי בני הזוג ישכילו לנסות שוב שלום בית לפני פירוק התא המשפחתי.

יש לכם שאלה בנושא הסכם גירושין? לחץ/י כאן

מה קבעו בני הזוג במסגרת הסכם הגירושין?

טענותיהם של בני הזוג באשר להסכם היו מנוגדות: האישה טענה כי במשך השנים שבהן המשיכו להיות יחד ההסכם אמנם השתהה, אך מהרגע שהחליטו להיפרד שוב חזר להיות בתוקף. הגבר טען מנגד כי ההסכם אינו תקף ורוקן מתוכן ברגע שחזרו להיות שוב ביחד.

על כן תחילה בדקו הדיינים את עקרונות הסכם הגירושין, אשר קיבל תוקף משפטי מחייב של פסק דין לאחר שבני הזוג חתמו עליו והוא אושר בבית הדין. על פי ההסכם, הצדדים הגיעו להחלטה משותפת לסיים את הנישואין, והבעל התחייב לשלם מזונות החל ממועד סידור הגט.

על פי נוסח הדברים, ברור היה שההסכם מבוסס על פרידתם של בני הזוג, אלא שבמקרה הזה הם פנו לבסוף להמשך מגורים משותפים ושלום בית. כלומר, אין דרך ליישם אותו כלל אם בני הזוג ממשיכים להיות ביחד.

אחד התנאים למימוש הסכם הגירושין היה סידור הגט - אשר מעולם לא ניתן

הדיינים המשיכו והסבירו כי בהתאם להסכם אשר קובע מפורשות כי הוא ייכנס לתוקפו לאחר מתן הגט, אף אם בני הזוג היו נפרדים אך לא מסדירים את הגט הוא לא היה חל. מאחר שהגט לא ניתן, יש לבטל את הסכם הגירושין.

עוד הדגישו הדיינים כי ברור שאין תוקף להסכם הגירושין גם מבחינת אומדן דעתם של בני הזוג, כלומר כוונתם כשחתמו על ההסכם הייתה כי יש לתת לו תוקף רק אחרי הגירושין. שני הצדדים לא התכוונו לתת לו תוקף במקרה של חזרה לחיים משותפים ושלום בית.

כיצד שיפוץ הבית המשותף במימונו של הבעל הצביע על אי תקפותו של הסכם הגירושין?

בשלוש השנים שבהן המשיכו בני הזוג לגור תחת אותה קורת גג, הגבר שיפץ את חדר האמבטיה בדירה ולקח לצורך כך הלוואה של עשרת אלפים שקלים. הוא והוריו אף רכשו מוצרים חדשים לבית. הדיינים הצביעו על סעיף בהסכם הגירושין שלפיו לאף אחד מבני הזוג אסור לבצע פעולות בחלקו בדירת המגורים, וקבעו כי ללא ספק התנהלות זו של הבעל מעידה על כך שהתכוון להמשיך בחיים המשותפים עם אשתו והיה משוכנע כי ההסכם מבוטל.

כמו כן, המשיכו הדיינים, האישה לא הצליחה להוכיח כלל את טענתה כי הגבר הסכים שאם לבסוף יתגרשו - הם יפעלו בהתאם להסכם הגירושין. אף אם היה מסכים לכך, ציינו, כלל לא ברור מבחינה הלכתית או חוקית כי הסכמה זו הייתה מחייבת אותו, וזאת מכיוון ששום ערכאה משפטית לא אישרה הסכמה שכזו.

בית הדין הרבני המליץ לבני הזוג להמשיך ולנסות לחיות ביחד בשלום בית לפני שיערכו הסכם גירושין חדש

לסיכום, שלושת הדיינים קבעו כי דין הסכם הגירושין להתבטל. זאת מכיוון שבני הזוג שבו לחיות יחד במשך תקופה ארוכה, מבלי שהסדירו את הגט - דבר אשר היווה תנאי מרכזי לתחולתו של ההסכם. על כן נדרשו בני הזוג להתחיל במשא ומתן לצורך ניסוח הסכם גירושין חדש שיהיה מקובל על שניהם.

בסיום פסיקתם הביעו הדיינים תקווה כי הצדדים ישכילו לנסות שוב שלום בית ובכך ישמרו על התא המשפחתי לטובתם ולטובת ילדיהם.

תיק 605536/13

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.