בשנת 2013 נסע שליח פיצרייה בן 19 על אופנועו של המעסיק לצורך ביצוע שליחות, כאשר לפתע רכב שנסע בחוסר זהירות פגע בו. הוא נפצע כתוצאה מאותה תאונה, שבר את ירכו ונדרש לניתוח, והביטוח הלאומי הכיר בזכויותיו כנפגע תאונת עבודה.

לאופנוע שעליו רכב בזמן התאונה לא היה ביטוח חובה, ולכן הוא הגיש תביעה לפיצויים כנגד קרנית - הגוף האחראי לתשלום פיצויים עבור נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים במקרים שבהם לא ניתן לתבוע חברת ביטוח עקב אי קיומה של פוליסת ביטוח מתאימה.

יש לכם שאלה בנושא פיצויים לנפגעי תאונות דרכים? לחץ/י כאן

מי אחראי לכך שהעובד נסע על אופנוע ללא כיסוי ביטוחי מתאים?

ואולם, קרנית סירבה לפצות אותו בטענה שעל פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מי שנהג ברכב לא מבוטח בזמן תאונה אינו זכאי לתשלומים. לכן היא צירפה את מעסיקו כצד שלישי לתביעה. המעסיק מצדו טען כי הנהגת שפגעה בו היא זו שצריכה לפצות אותו או שאינו זכאי לפיצויים כלל מכוח החוק.

בסופו של דבר נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב כי יש לקבל את התביעה נגד קרנית ועליה לשלם לצעיר סכום פיצויים של 376 אלף שקלים. עם זאת, נקבע כי המעסיק ישלם לקרנית את הסכום שבו חויבה, מאחר שהוא האחראי לכך שעובדו נסע על אופנוע ללא ביטוח. כמו כן חויב המעסיק בהוצאות המשפט של קרנית בסכום של 15 אלף שקלים.

האם הצעיר ידע שהוא רוכב על אופנוע ללא ביטוח?

במקרה זה לא הייתה מחלוקת כי האופנוע שימש את עובדי הפיצרייה השכונתית לביצוע שליחויות, בהסכמתו ובאישורו של המעסיק. על פי החוק, מי שנפגע בתאונת דרכים בזמן שנהג על רכב ללא ביטוח - אינו זכאי לפיצויים. עם זאת, מי שנהג ברכב של אדם אחר מבלי שידע שאין לו ביטוח - זכאי לקבל פיצויים מקרנית.

על כן תחילה בחנה השופטת האם הצעיר ידע שהוא רוכב על אופנוע ללא כיסוי ביטוחי. הוא החל לעבוד בפיצרייה מספר חודשים לפני התאונה, ובחקירתו בבית המשפט טען כי כלל לא העלה על דעתו שמעסיקו ייתן לו לנהוג על כלי רכב לא מבוטח.

מאחר שעדותו ניתנה למעשה בניגוד לאינטרס שלו לקבל פיצויים בסכום גבוה יותר מהנהגת שפגעה בו, אילו היה מנהל תביעה כנגדה לאחר שהורשעה בגרימת תאונת הדרכים, השופטת קיבלה את גרסתו.

גרסה זו אף קיבלה חיזוק בעדותם של עובדים אחרים בבית העסק שלא ידעו להגיד בבטחה האם הצעיר ידע או לא ידע שיש ביטוח, וגם מהתנהגותו של המעסיק עצמו לאחר התאונה, אשר טען בפני אמו של הצעיר כי יש ביטוח ורק לאחר מכן הודה שלא ביטח את כלי הרכב.

האם השליח היה צריך לדעת שהאופנוע אינו מבוטח בפוליסת ביטוח חובה?

מעבר לכך שהשופטת השתכנעה כי הצעיר לא ידע שהאופנוע אינו מבוטח, היא קבעה כי גם מהבחינה האובייקטיבית, הוא לא היה אמור לדעת על המצב הביטוחי של כלי הרכב. אמנם החוק אינו מסיר אחריות ממי שנוהג ברכב שאינו שלו ומחייב אותו לברר האם הוא מכוסה מבחינה ביטוחית לפני שהוא נוהג בו, אולם, ציינה השופטת, הפסיקה מכירה במספר מצבים שבהם ישנם יחסי קרבה בין בעל הרכב לאדם שנוהג בו, אשר פוטרים את הנהג מהחובה לברר את הכיסוי הביטוחי.

כך לדוגמה כאשר מדובר בקרובי משפחה, ציינה השופטת - וגם במקרים של יחסי עובד-מעסיק. במקרה זה הגיוני שהעובד הניח כי מעסיקו לא יפעל בניגוד לחוק ותוך סיכון עובדיו, ולכן אמור לבטח את האופנוע שבו הם משתמשים.

איך חושבו הפיצויים המגיעים לעובד?

מבחינת הנזק שנגרם לצעיר באותה תאונה, הביאה השופטת בחשבון כי על פי קביעת הביטוח הלאומי, הוא נותר עם נכות צמיתה בירך בשיעור של 11%. הפיצויים חושבו על פי בסיס השכר שנקבע לצעיר, הפגיעה בכושר השתכרותו בעתיד ואובדן כושר ההכנסה, הפסדי שכר ואובדן פנסיה.

כמו כן נקבעו לו פיצויים עבור עזרה מהזולת ונזק לא ממוני. לבסוף, נוכו מסכום הפיצויים התשלומים שקיבל מהביטוח הלאומי, וכך הגיע גובה הפיצויים הסופי לסך של 376 אלף שקלים. אמנם התביעה נגד קרנית התקבלה, אך היות שהמעסיק ידע כי אין ביטוח לאופנוע והתיר לעובדו לנסוע בו - הוא חויב לשלם לקרנית את מלוא סכום הפיצויים.

ת"א 18203-05-15

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לתאונות דרכים LawGuide

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.