השבת הארורה של 7 באוקטובר השפיעה על חייו של אריאל עין-גל בדרכים הרבה יותר משמעותיות ממה שהוא היה יכול לצפות. ביום ההוא אריאל, סטודנט בן 26 מבאר שבע, היה אחד מתוך 21 חברים שבחרו לחגוג דווקא בחוף זיקים ערב גיבוש של הבר שבו עבדו. בחירת הלוקיישן הזה הובילה אותם להיות מהראשונים שחוו את זוועות החמאס.

את סיפור ההישרדות של 20 מבני החבורה מחוף זיקים ואת סיפורה של חברתם שלא שרדה הבאנו ב-N12 בהרחבה מספר שבועות אחרי תחילת המלחמה. אז הם סיפרו איך ממש מול עיניהם חדרו לישראל ראשוני המחבלים דרך הים והחלו לטבוח בשוהים בחוף. איך נמלטה החבורה והצליחה להגיע לבסיס צה"ל הסמוך. שם הסתתרו החברים במשך שעות, בעוד מסביבם מתנהל אחד מהקרבות הקשים ביותר ביום. הם גם סיפרו איך ניסו להימלט מהבסיס ונקלעו למארב של מחבלים - ולמרות זאת הצליחו להינצל. 

כעת הוא מספר על השינוי המשמעותי שהתרחש בחייו לאחר שניצל. הכול התחיל כשהגיעה אל אריאל פנייה מארגון אמריקני, שהזמין אותו לספר את סיפורו בפני צעירים בארצות הברית. אלא ששלושת הימים שתכנן להעביר בארה"ב, התפתחו למסע בן קרוב לחודשיים ברחבי החוף המערבי. שם מצא את עצמו מרצה בעיקר מול קהילות יהודיות, אבל גם בכנסיות, בתי ספר וקולג'ים. בין לבין הוא גם התראיין בכמה כלי תקשורת, כמו BBC, ורשת סקיי ונפגש עם מספר פוליטיקאים מקומיים.

"הייתי כאילו האיש הרע שם"

"הגעתי ביום השלישי שלי שם לשתי מפיקות מקומיות שרצו לצלם את העדות שלי והיה באמת קליק מידי. אמרתי להן שאני רוצה להישאר פה והן דאגו להכול וסידרו לי מקום ללון בו. דחיתי את הטיסה והתחלתי להתגלגל", מספר אריאל. "בכל פעם אמרתי, 'טוב, אני דוחה ב-10 ימים ובסוף התקופה הזו נחזור'. ואז כל פעם ביום השמיני אני מבין שיש לי עוד הרבה עבודה ומאריך בעוד עשרה ימים. כך זה קרה איזה 4-5 פעמים. עד שכבר אמרתי, 'טוב, הסמסטר מתחיל עוד שבוע וחצי. יאללה חוזר הביתה'".

אריאל עין גל, אריאל עין-גל (צילום: באדיבות המצולם)
אריאל עין-גל מספר את סיפורו |צילום: באדיבות המצולם

ובין כל אלו בעת שהותו שם זומן גם להופיע בסרטון של ערוץ היוטיוב ג'ובילי שמתמחה בהפקת מפגשים בין נציגים של שני צדדים לעימות. שם הוא נתקל במארב מילולי לא צפוי. "שמעתי שם הרבה שקרים שנובעים פשוט מדיסאינפורמציה פסיכית. אין להם מושג באמת מה קורה. מבחינתם, למשל, כל מה שקורה בעזה קורה גם לערבים בישראל", הוא אומר. "אני הייתי כאילו האיש הרע שם, זה שבא לריב עם הפלסטינים. זה לא היה התכנון. אבל ככה זה כשמציבים מולך ארבעה אמריקנים, בלי קשר באמת לפלסטין, שרק דיברו שטויות כל הזמן. הביאו אנשים שהם אמריקנים לכל דבר, אבל סבא שלהם נולד ברמאללה או שבגיל עשר הוא היה נוסע לסבא שלו לביקור בשכם, משהו כזה".

הסרטון של ערוץ היוטיוב ג'ובילי:

 

עין גל הגיע לאותו יום צילום לכאורה כישראלי מן השורה. כשחשף בפני שותפיו לפאנל שהוא לא סתם ישראלי אלא אחד מקורבנות ה-7 באוקטובר, מי שחווה על גופו את מאורעות היום ההוא, לא רק שלא זכה לאמפתיה או לעניין מיוחד, אלא גם להפניית עורף של ממש. "אתה מצפה שזה יהיה רגע דרמטי. ואז פתאום אחד הפלסטינים האלה מסתכל עליי ואומר לי תגיד לי, אתה לא מתבייש לחגוג שלידך יש בית כלא? אתה מבין, ככה הוא אומר לי בפנים. זה התגובה שלו מי שעכשיו סיפרתי לו מה עברתי ב-7 באוקטובר".

"אחרי שעשיתי את הפרק הזה בג'ובילי, שקיבל כמה מיליוני צפיות, קיבלתי אלפי קללות לאינסטגרם ולפייסבוק, שלי. לשם הגיעו בעיקר כל הטמבלים שמכחישים את ה-7 באוקטובר", מוסיף עין גל.

אריאל עין גל עם תלמידי תיכון (צילום: עדי ארמה)
אריאל עין-גל עם תלמידי תיכון|צילום: עדי ארמה

"אמרו שפקחתי להם את העיניים"

"כשדיברתי עם לא יהודים הייתה לי אג'נדה אחת וכשדיברתי עם יהודים האג'נדה הייתה אחרת" הוא מסביר. "בגדול מה שתכננתי עם היהודים זה לגרום להם לבוא ממקום של, 'הנה תראו מה קרה לי'. איזו טראומה ואסון עברתי והנה במקום עכשיו לשבת בבית ולבכות על זה עשיתי את המעשה ההפוך. את כל הצער הפכתי למעשים וטסתי לפה בשביל לדבר איתם על זה".

"אני יכול להגיד לך שבאמת זה ברמה של אלפים, האנשים שהושפעו ממה שאמרתי שם והתחילו לעשות דברים בטירוף - לשתף ולספר לחברים שלהם ולהפיץ את הסיפור ולהשתתף בטקסים. וזה היה מטורף מבחינתי לראות את האנשים האלה וגם לשמוע אותם אחר כך", מתאר אריאל את מה שעבר עליו.

"המטרה שלי אצל הקהל הלא-יהודי הייתה פשוט לגרום להם להבין את הסיפור", הוא ממשיך לספר, "להבין את מה שאנחנו מתמודדים איתו פה. ניסיתי לגרום להם להבין שמה שקורה פה, המלחמה הזאת, זה נפרד מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומה שקורה פה זה מלחמה שלנו נטו מול חמאס. היו כאלו שדיברו איתי או שלחו הודעות ואמרו לי שפתחתי להם את העיניים ושיניתי להם את החשיבה, אבל אני לא יודע להגיד אם הם היו פרו-פלסטינים מראש או שפשוט לא היה להם מושג".

מפגש מטלטל ולא צפוי

רגע אחד מטלטל וממש לא צפוי התרחש לעין גל בעיצומו של המסע כשהגיע יחד עם מספר נציגים של משפחות חטופים בכדי לנאום באירוע התרמה. מי שהתגלה במפתיע בקהל הוא דור קמינקא, בן-דודו של סגן ינאי קמינקא ז"ל, מי שניהל את הקרב בבסיס זיקים והציל את חיי אריאל וחבריו, אך נפל בעצמו.

סגן ינאי קמינקא ז
סגן ינאי קמינקא ז"ל|צילום: דובר צה"ל

בן הדוד, מתברר, הוא מוזיקאי שמתגורר כמה שנים בלוס אנג'לס. ב-7 באוקטובר שהה בביקור מולדת ונפגש עם ינאי ז"ל ממש ימים בודדים לפני נפילתו. בנובמבר האחרון התנדב, ממש במקרה, יחד עם מספר ישראלים באירוע למען החטופים באחוזה יוקרתית בבוורלי הילס. שם מאחורי הקלעים התקיים האיחוד המרגש. בשיחה מארה"ב מאשר בן הדוד קמינקא שהרבה דמעות זלגו באותו הערב.

 "זו הייתה פעם ראשונה שהוא שמע את הסיפור מהצד שלי", מספר אריאל. "אני בכלל לא ידעתי שהוא יהיה שם, אבל אחרי האירוע נפגשנו והתחבקנו. כשנפגשנו ודיברנו. הוא סיפר שינאי ישן אצלו בסוף השבוע לפני שהוא חזר לצבא ושהוא האדם האחרון במשפחה שראה אותו. סיפרתי לו מה ינאי עשה ואיך הוא היה בדקות האחרונות שאני ראיתי אותו. והוא סיפר לי קצת על השעות האחרונות שלהם יחד. רק בגלל המפגש הזה היה שווה לטוס לשם".

אריאל במפגש עם ניצול השואה דוד לנגה ברשת NBC:

 

 

לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv