החלטה תקדימית התקבלה אמש בבית המשפט לענייני משפחה בדרום ולפיה אישה בת 39 שהחלימה מסרטן תוכל להביא לעולם ילדים מביציות מופרות עם הזרע של האקס שלה - למרות התנגדותו הנחרצת.
השניים היו בזוגיות במשך ארבע שנים, במהלכם נכנסו להליך הבאת ילד לעולם בטיפולי IVF בבית החולים סורוקה. בשנה האחרונה למערכת היחסים בין השניים, התגלה כי האישה סובלת מגידול ממאיר. היא החלה בטיפולים כימותרפיים ובסופם נאלצה לעבור כריתת רחם. תהליך שימור הפוריות נגדע באיבו, אך במחלקת ההפריה החוץ גופית של סורוקה נשמרו ביציות מופרות של בני הזוג.
האישה טענה בבית המשפט שדווקא בחודש בו התבשרה שהחלימה ממחלת הסרטן, בן זוגה לשעבר החליט להיפרד ממנה. כששאלה אותו מדוע - הוא הסביר לה שהוא רוצה ילדים ו"כרגע זה בלתי אפשרי". האישה הזכירה לו את הביציות המופרות של השניים וציינה כי הם יכולים לפתוח בהליך פונדקאות אבל בן הזוג החליט להיפרד ממנה בכל זאת. משום כך, פנתה האישה לבית המשפט וביקשה לעשות שימוש בעוברים, אחרת "הדבר יהווה עבורה גזרה אכזרית, שכן היא לעולם לא תוכל להיות אמא ביולוגית לילד".
הגבר הנתבע, שנפרד מהאישה שהחלימה מסרטן לפני שמונה שנים, נשוי כיום לאישה אחרת ולהם שני ילדים משותפים. בבית המשפט לענייני משפחה טען כי הוא מכיר בכמיהתה של התובעת לילד משלה אך יש לשקול אל מול הזכויות הנפגעות שלה, גם את סבל משפחתו שלו, את התא המשפחתי שלו שעלול להיהרס ואת סבלו הצפוי של הילד אם חלילה יוולד מזרעו.
השופטת הכריעה לטובת האישה והתבססה בהחלטתה על סעיף בתצהיר שעליו חתמו בני הזוג בזמן טיפולי הפוריות ולפיו: "הננו מצהירים כי במקרה של היעלמות או פטירה של מי מאיתנו, עוד טרם קליטת העוברים שיווצרו מההפריה ברחם האישה, רשאי הצד הנותר לבחור בדרך הטיפול בחומר גנטי שניתן על ידי הצדדים לצורך ההפריה, זאת לאחר אישור משפטי בדבר העלמות ו/או פטירה של הצד השני בכפוף להוראות כל דין".
"אני מוצאת כי הסכמתו של הנתבע להפרות את ביציות התובעת בזרעו, היתה הסכמה בלתי חוזרת", כתבה השופטת רותם קודלר עיאש, סגנית בית המשפט לענייני משפחה בדרום. "בעת החתימה על התצהיר, הנתבע הביא בחשבון כי התובעת תהא הורה יחידני לעוברים שייוולדו מהפריה זו", כתבה קודלר עיאש.
עו"ד ויקטוריה גלפנד, מומחית בסוגיות פריון טכנולוגי, פונדקאות והולדה מסבירה: "מדובר בהכרעה ערכית חריגה ולא פשוטה של כבוד סגנית נשיא בית המשפט למשפחה, שלא ראינו כמוה מזה עשרות שנים. בעוד פסק הדין נותן מענה לכאבה העצום של האישה שאיבדה את יכולת הפריון שלה, חשוב להפנות זרקור לנושא שלא נמצא מספיק במודעות והוא הסדרת היחסים בין בני הזוג בקשר לחומר הגנטי שלהם".
לדבריה של עו"ד גלפנד, משרד הבריאות לא מחייב כל זוג שעובר תהליך פוריות לחתום על מסמכים לגבי השימוש העתידי בחומר הגנטי שלהם: "כבר שנים שאנחנו מתריעות על הבעייתיות האדירה הנעוצה בכך שבמערכת הבריאות אין טפסים ברורים ומפורטים, שבאמצעותם מטופלי פריון יכולים להביע את רצונם ועמדותיהם לגבי השימוש העתידי בביציות, בזרע ובעוברים שלהם. ההכרעה במקרה הנוכחי התבססה על מסמך אותו נדרשו בני הזוג להכין רק בגלל שלא היו נשואים בזמן טיפולי הפריון המשותפים, מאותו מסמך גזרה השופטת את הבנות הצדדים לגבי השימוש העתידי בעוברים במקרה של סיום היחסים ביניהם".
תגובת עורכי הדין דורי שוורץ ושיראל בר המייצגים את האישה: "אנו מברכים על פסק הדין. בית המשפט שמע את כלל העדויות והגיע למסקנה המתבקשת, לפיה מרשתנו הפקידה את גורל הורותה בידי בן הזוג לשעבר בכך שהפרתה בזרעו את שלוש הביציות היחידות שניתן היה לשאוב מגופה. זאת בטרם עברה כריתת רחם בהסתמך על התחייבותו ליצירת הורות עתידית - ללא קשר לשאלה אם הזוגיות ביניהם תשרוד אם לאו. כמו כן, אנו מברכים על אימוץ עמדתנו, לפיה מרשתנו רשאית לבצע הליך פונדקאות כאם יחידנית לאור סירובו של בן הזוג לשעבר להיות שותף מלא לתהליך הפונדקאות, וכן על ניתוק הזיקות שבין בן הזוג לשעבר לבין הילד העתיד להיוולד, תוך מתן זכות חרטה לבן הזוג לשעבר, במשך 30 יום מרגע פסק הדין. לא זכור לנו פסק דין מדויק יותר, יסודי יותר ומרגש יותר. יש שופטים בבאר שבע".