אל שיתופי הפעולה "הראשונים בהיסטוריה" בין ישראל לבין איחוד האמירויות, מצטרפת החודש התערוכה הראשונה אי פעם במדינה שמציגה אומנות ישראלית. "ABYSS OF BLISS", נפחתה בסוף חודש מרץ, בגלריה האיטלקית בדובאי "Oblong " ומציגה עד חודש מאי עבודות של שלושה ישראלים – הצלם ינון גל-און, והאומניות קרן שפילשר ואריאלה ורטהיימר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עוד טרם נפתחה זכתה התערוכה לגינויים מצד BDS ועל הגלריה שבה היא מוצגת הוכרז חרם. PACBI, הקמפיין הפלסטיני לחרם האקדמי והתרבותי על ישראל, קרא לאומנים ולקהל הרחב באזור להחרים את כל התערוכות והפעילויות של הגלריה.
"כבר עם הפתיחה היו איומים של BDS על המקום", מספרת ורטהיימר, שהגיעה יומיים לאחר מכן לדובאי. "יאמר לזכותה של פאולה מארוצ'י, בעלת הגלריה, שהייתה מאוד אמיצה ולא נבהלה. תמיד כשמציגים אומנות ישראלית בעולם, ה-BDS מוחה, ומפגין נגד".
"אני חושבת שאומנות זו צורה של דיאלוג. של שפה. זה משהו שעשוי לקרב", היא מוסיפה. "אני מאמינה שיש כאן פתיחות לשמוע גם אנשים אחרים, עם דמעות אחרות, ולהסכים שלא להסכים. אני מוכרחה לומר שבאתי עם זרועות פתוחות ועם המון אהבה לאנשים שם. האמירתים קיבלנו אותנו נהדר. אנשים התעניינו לראות מה זו אומנות ישראלית, ואני שמחה שהצלחתי יחד עם שותפיי להביא את השפה שלנו מפה, מישראל".
"מי שעשתה את הקשר ביני לבין התערוכה זו כינרת גלאון", מספרת האומנית. "היא הכירה את הגלריסטים עוד קודם לכן. אנחנו לא מכירות באופן אישי, אבל היא אוהבת את העבודות שלי. אני וקרן שפרישר מציגות שם, ולכל אחת מאיתנו שלוש עבודות".
3 יצירות של ורטהיימר מוצגות בימים אלה בדובאי, ואלה עוסקות ב"דיאלוג בין חדש לישן, דרך הסיפור של יפו". "יפו הייתה הפתח להקמה של המדינה שלנו, וזה מה שאני מעבירה", מספרת האומנית. "יהודים שהגיעו עוד לפני מלחמת השחרור, הגיעו משם".
בעבודתיה של ורטהיימר מוצגות תמונות של תחתיות של סירות דייגים. "הסירות האלה עמדו בנמל יפו, עכשיו הן כבר לא. מה שכיניתי 'בית חולים לסירות' נעלם, בעקבות פיתוח אורבני שנעשה שם". היא מוסיפה: "מצאתי בתחתיות האלה את התרבות הישראלית – הן בתוך הים בים, ונדבקים לתחתיות כל מיני דברים מכל מיני מקומות – אלה אנחנו, האנשים שגרים פה".
"אני מאוד גאה במאיה על האומץ שלה"
בימים האחרונים עלתה לכותרות מאיה, ביתה, אחרי שיצאה נגד הצורה שבה חברת בגדים מסוימת משווקת אופנה לנערות. בפוסט באינסטגרם כתבה בשבוע שעבר: "אני רוצה שהבת שלי תגדל לעולם טוב יותר, שתלבש מה שבא לה, שתחשוב ותעשה כל מה שהיא חפצה בבו בביטחון. שלא תקבל מסר שהיא צריכה להיראות ולשדר משהו בדרך דרך אחת בגזרה ספציפית או לבוש ספציפי".
"אני מאוד גאה בה על האומץ שלה", אומרת אריאלה. "גאה על זה שבהיותה אמא היא רואה את הדברים אחרת, והיא מבינה אותם אחרת. היא בעצם נלחמת בשביל דור העתיד, ואני חושבת שמלחמות גדולות קורות בצעדים קטנים".
לשאלה האם מזהים אותה יותר מאז שמאיה החלה לשתף תמונות וסרטונים שלה באינסטגרם היא עונה בחיוך: "מזהים אותי, כן, לרוב זה מביך אותי. היינו משפחה שתמיד שמרה על פרופיל נמוך, מתחת לרדאר מה שנקרא. אבל מאיה היא מאיה, והיא הוציאה אותי לאור. נכנעתי לטרנד של הזמנים הנוכחיים, ואם זה לא טו מאצ', אז אני שמחה".
נכדתה, אסיה ורטהיימר-זמיר, מתועדת באינסטגרם של מאיה על בסיס כמעט יומיומי וזוכה לגלים של אהבה מזרים מוחלטים, מה שהופך אותה, אולי, לפעוטה הכי מפורסמת בישראל. "אסיה באמת נהדרת. לא ברור לי איך ממאיה, שהייתה תינוקת שתמיד רצתה את הבמה, ותמיד הייתה עם עמדה ברורה שהובעו בין היתר בבכי וצרחות, לא ברור איך יצא הדבר הזה".
ביום שישי הקרוב נפתחת תערוכה חדשה של ורטהיימר, בגלריית RawArt, תחת הכותרת "נוף מולדת". "מדובר פה על ההתמודדות שלי עם מחלת הסרטן שבה חלה בן זוגי. אני מדברת על החוויה שלי. יהיו שם גם העבודות של תחתיות הסירות הדגים, אבל את כל השאר - מי שיגיע יראה", היא אומרת בחיוך. התערוכה תוצג עד סוף מאי.