במקרה של מחדל המיגון הכתובת לא רק הייתה על הקיר - היא נכתבה בדוחות, נשלחה באינספור מכתבים לממשלה ונזעקה על ידי ראשי הרשויות והתושבים במשך שנים. דו"ח מבקר המדינה משנת 2020 חשף כי 2.6 מיליון תושבים, 28% הציבור בישראל, חיים ללא כל מיגון תקני. ביולי 2018 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני כי תגובש תוכנית רב-שנתית למיגון הצפון בהיקף של 5 מיליארד שקלים, אך במשרד המבקר גילו כי לא גובשה תוכנית והיא מעולם לא תוקצבה בפועל. 

גם הליקויים בתוכנית הפינוי למלונות עלו כבר בדוח ההוא והמבקר קבע כי היא "פגומה מיסודה ויהיה קושי ביישומה". פינויים של יותר מ-130 אלף תושבים בדרום ובצפון הוא אירוע חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל וגם יקר למדי. לפי נתוני משרד ראש הממשלה, עלות הפינוי מסתכמת בשלב זה בכ-700 מיליון שקלים וזאת מבלי שהמדינה הצליחה להשלים את הפינוי של תושבים חסרי מיגון באשקלון. 

חודשים לפני המלחמה נקבעה תוכנית מיגון מצומצמת

יותר משלוש שנים עברו מאז הצביע המבקר על הליקויים השונים ואין עדיין גוף אחד שמנהל תוכנית מיגון רב-שנתית. במקום 5 מיליארד שקלים שהובטחו לפני 5 שנים, בשנים 2019-2018 הקצתה הממשלה 300 מיליון שקלים כתקציב ראשוני ששימש לא רק למיגון פרטי. בשנים 2022-2021 אושר תקציב של 250 מיליון שקלים בלבד, רובו למיגון פרטי ומיעוטו לשיפוץ עשרות מקלטים ציבוריים ביישובים הקרובים לגבול. 

"התוכנית המקורית מ-2018 דיברה על 5 מיליארד שקל למיגון האזרחי. מה עשתה עם זה הממשלה? שום דבר"

בתקציב 2024-2023 אושרה תוכנית רב שנתית המתקצבת ב-100 מיליון שקלים בשנה בלבד את תוכנית המיגון הפרטי בצפון "מגן הצפון" ל-5 השנים הקרובות. לכך מתווספת הרשאה להתחייב בהיקף של כמה מאות מיליונים נוספים שניתנה למשרד הביטחון, עדיין רחוק שנות אור מהתוכנית המקורית של 500 מיליון בשנה. במסגרת התוכנית הוקמו בינתיים מאות בודדות של ממ"דים בלבד והנתון העדכני עומד על יותר מ-200. בימים אלו יש עוד כמה מאות ממ"דים בבנייה ו-1,800 בהליכי תכנון.

"חסרות 140 מיגוניות ביישובי קו העימות"

מחדל המיגון ביישובי הצפון נמשך גם בעת הזו. "בצפון חסרות מאות מיגוניות", אומר משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, "אני בקשר יום יומי עם פיקוד העורף בנושא, מטפטפים לכאן מיגוניות. קיבלתי ארבע מיגוניות בשבועיים שחלפו, כאשר רק ביישובי קו העימות חסרות 140 מיגוניות.  בצפון ברצועה של עד 4 ק"מ מהגבול שמופגזת לחלוטין חסרים כרגע כ-5,000 ממדים ובנו רק מאות בודדות מאז 2021".

"ממשלת ישראל בראשותו של ראש הממשלה הנוכחי נתניהו קיבלה היא שהחליטה על תוכנית 'מגן הצפון'", זועם דוידוביץ, "התוכנית המקורית מ-2018 דיברה על 5 מיליארד שקל למיגון האזרחי. מה עשתה עם זה הממשלה? שום דבר. הממשלה שוב קיצצה בתוכנית השנה ושוב זעקתי. באפריל האחרון עשרות רקטות שוגרו לעבר בצת ושלומי וכל השרים נזעקו, הגיעו שר האוצר ומנכ"ל משרדו, ראש רשות המסים ומי לא. מה עשו עם זה בממשלה? כלום ושום דבר, ברחו ונעלמו. כתבתי אליהם, תזכרתי, פניתי ודיברתי, נציגי צה"ל ומערכת הביטחון צידדו בי שזו בעיה, אבל אנשי הממשלה היו כלא היו". 

דוידוביץ משוחח איתנו ביציאה מפגישה עם מנכ"ל משרד הפנים. "אמרתי לו שכנראה אלוהים אוהב אותנו כי חיזבאללה לא פתח במלחמה", הוא מספר שאמר בפגישה. "החמאס חולל את אחד האסונות הגדולים בהיסטוריה של מדינת ישראל והעם שלנו, אבל אם חיזבאללה היה תוקף היו עשרות אלפי הרוגים". 

40 אלף תושבים ללא מיגון באשקלון, התקציבים הוקפאו

פינוי אשקלון, אחת מ-15 הערים הגדולות בארץ, גדול על מדינת ישראל. עיריית אשקלון הודיעה לתושביה בתחילת השבוע כי הפינוי של תושבים שבתיהם לא ממוגנים יאלץ לחכות. זאת, למרות שאל העיר הדרומית נורו יותר מ-1,150 רקטות מאז פרצה המלחמה, כרבע מכלל הרקטות ששיגרו ארגוני הטרור. על פי נתוני עיריית אשקלון, בשכונות הוותיקות של העיר מתגוררים כ-40 אלף תושבים נעדרי מיגון. 

הנזק מרסיסי רקטה באשקלון
"מיליארדים בודדים". מבנה שנפגע מרסיסים באשקלון

בראשית השנה שעברה, התקבלה החלטת ממשלה 1278 למיגון העיר אשקלון בעלות של 320 מיליון שקלים, שהיו אמורים להיות מועברים כמענקים להקמת מיגון בבתים. אלא שגם כאן בממשלה גררו רגליים ורק באמצע יולי השנה הודיע משרד הבינוי והשיכון כי החל הליך יישום ההחלטה. עם פרוץ המלחמה ועל אף ההודעה מיולי, בעיריית אשקלון דיווחו כי התוכנית טרם ייושמה כלל. 

בסוף יולי השנה החליטה ממשלת ישראל על תוכנית אחרת (החלטת ממשלה 852) לחיזוק העיר אשקלון, במסגרתה המדינה תקצה בין היתר 600 מיליון שקלים לסבסוד פרויקטים להתחדשות עירונית בעיר אשקלון שאין בהם כדאיות כלכלית. כמו כן ניתנו במסגרת התוכנית 20 מיליון שקלים לשנה ב-2024-2023 לטובת שיפוץ כ-1,000 מקלטים בבתים משותפים ומשרד הביטחון החל לבצע את השיפוץ.

הממשלה מתקצבת במאות מיליונים, עלות המיגון הפרטי 22 מיליארד

"יש צורך ב-22 מיליארד שקלים על מנת למגן את כלל הבתים באשקלון", מסר ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, "על מנת להעניק מיגון רק לתושבים הזקוקים לו ביותר נדרשים מיליארדים בודדים. למרות זאת, אפילו 320 מיליון השקלים שכבר הוקצו הוקפאו ולא ייושמו בפועל. פרויקטי התחדשות עירונית בעיר עדיין לא עלו על הקרקע ויותר מ-40 אלף תושבים נותרו ללא מיגון".

לפי שעה תוכנית הפינוי של תושבי אשקלון עדיין תקועה והממשלה מתקשה למצוא מקום שהייה עבור התושבים חסרי המיגון. "כרגע אין פתרון אחר מלבד לפנות תושבים מטווח האש", הדגיש גלאם, "קשישים, בעלי מוגבלויות ותושבים רבים נוספים אינם מסוגלים להגיע בתוך 30 שניות מדירה לא ממוגנת אל מרחב מוגן. לא מדובר בפינוק אלה בפעולה מצילת חיים ומתחייבת לאחר הזנחת המיגון בעיר לאורך שנים". 

ההתחדשות מיגנה את המרכז, עבור אשקלון זה מעט ומאוחר מדי

נקודת התורפה של אשקלון היא כאמור השכונות הוותיקות, אך תוכניות התחדשות עירונית מתחמית (פינוי בינוי) ותמ"א 38 (חיזוק מבנים) דילגו על העיר. לפרויקטים אלו עלות גבוהה ובאזורים בהם מחירי הנדל"ן נמוכים, כמו יישובי ספר הקרובים לגבול, הם אינם אטרקטיבים עבור היזמים. באשקלון אושרו תוכניות התחדשות עירונית אחדות החל מסוף 2021, אך יישומן בשטח אורך זמן רב. בצעד ראשון ומאוחר למדי, הרשות להתחדשות עירונית פרסמה במהלך המלחמה מכרז לפרויקט פינוי בינוי באשקלון, הכולל מענק של 110 מיליון שקל שנועד לעידוד היזמים. 

 

בניית ממ
בניית ממ"ד בשדרות |צילום: גילי יערי, Flash90

"יש 1.5 מיליון דירות בלי ממ"דים בישראל", סוקרת רויטל רוט, מנהלת מחלקת אנליזה בדן אנד ברדסטריט. "ההתחדשות העירונית ממוקדת בעיקר דווקא במרכז ופחות בצפון ובדרום, שם פער המיגון אקוטי. אם אנחנו מסתכלים על השנים 2021 ו-2022, כ-22% מהתחלות הבנייה במרכז היו בפרויקטים של התחדשות עירונית ובתל אביב עומד הנתון על כ-50%. בצפון לעומת זאת רק 8% מהתחלות הבנייה היו במסגרת התחדשות עירונית ובדרום הנתון הנמוך ביותר, בין 5% ל-6% בלבד". 

"המלחמה לא תתרום כלל, היא רק תחמיר את הפערים", מעריכה רוט. "ענף הנדל"ן נכנס במצב קשה למלחמה, הריבית הגבוהה מקשה על הענף. כרגע וגם ביום שאחרי המלחמה למדינה יש בעיות אחרות וסדרי עדיפויות ברורים ומובנים. כך למשל יהיה צורק בהון עתק לשיקום המשק. שוב ההתחדשות העירונית תדחק לתחתית הרשימה". 

ממשרד הביטחון נמסר: מנהלת "מגן הצפון" במשרד הביטחון פועלת באופן רציף ב-21 יישובים במרחק של 0-1 ק"מ מגבול לבנון, על פי קריטריונים שנקבעו בוועדת היגוי למדרגת התקצוב הנוכחית -  מבנים שאין להם מיגון כלל. 

למעלה מ-200 ממ"דים כבר נמסרו לתושבים, מאות ממ"דים נמצאים בתהליכי בנייה שונים וכ-1800 ממ"דים נמצאים בתהליכי תכנון. המשך קידום התוכנית מתוקצב במסגרת תקציב התכנית הרב-שנתית של מערכת הביטחון.