ההייטק הוגדר מזמן כקטר הצמיחה של המשק הישראלי, אבל לאזרח הפרטי יש חשיפה מאד מאד מוגבלת אליו. אפילו עובדי הייטק לא מושקעים בחברות הייטק למעט בחברה הספציפית שבה הם עובדים באמצעות מנגנון האופציות. החשיפה המרכזית כיום להייטק עבור האזרח הישראלי הקטן היא דרך תיק הפנסיה. אמנם, הגופים המוסדיים המקומיים - קרנות הפנסיה, חברות הביטוח ובתי ההשקעות - הגדילו בשנים האחרונות את החשיפה שלהם לתעשיית ההייטק הישראלית, אך זו עדיין עקיפה מאד ובשוליים. למרות זאת, יש כמה דרכים שבהן האדם הפרטי יכול להשקיע את כספו בתעשיית החדשנות, ואנחנו כאן כדי לסקור אותם בפניכם.
רגע לפני שנעשה את זה, זו הזדמנות טובה לעצור ולהכריז בפה מלא שכתבה זו אינה המלצת השקעה. כל הכוכביות נחוצות, כל האזהרות נמסרו, השקעה היא על אחריותכם בלבד ואנחנו לא ממליצים לכם לנהוג כך או אחרת. מספיק להתבונן בשווקים מסביב כדי להבין עד כמה השקעות יכולות להימחק בקלות תוך חודשים ספורים. ואחרי כל זה, ממשיכים.
אם יש לכם קצת כסף פנוי ובעיקר עצבים חזקים, המשק הישראלי מציע כמה אפיקים שדרכם אפשר להשקיע בהייטק המקומי גם בלי להיחשב ל"משקיעים כשירים", שמחזיקים בכמה מיליוני שקלים נזילים. כתבה זו אינה בגדר המלצה, כבר אמרנו?
השקעה בחברות נסחרות
ההייטק הוא ברובו תעשייה שמתרחשת בשוק הפרטי, אך לא במלואו. 2021 הייתה שנת שיא של הנפקות בבורסת תל אביב שכללה 97 חברות שנרשמו למסחר, מתוכן 55 חברות הייטק. בסך הכל נסחרות בבורסה הישראלית כ-200 חברויות ושותפויות הייטק, רובן מוגדרות חברות טכנולוגיה אך כ-57 הן חברות ביומד, תת מגזר שהבנתו דורשת התמחות נפרדת. מגזרים נוספים שנוכחים בבורסה הישראלית הם חברות אנרגיה (אלקטריון, אוגווינד, צ'אקרה טק), חברות סייבר (אלוט, HUB סקירוטי, סייפ-טי), וחברות קנאביס ופודטק (סבוריט). וכל זאת לצד חברות הייטק ותיקות כמו נייס או אודיוקודס. רובן ככולן ספגו ירידות חדות בשפל הנוכחי.
זה המקום להזכיר את מדד ת"א טק-עילית, שמרכז את מניות הטכנולוגיה בבורסה הישראלית וכולל פיזור די מאוזן בין חברות בתחומים כתוכנה ואינטרנט, אנרגיה מתחדשת, חברות שבבים ותעשיות בטחוניות. בשנים 2019 ו-2020 המדד הזה עלה בכ-40% בשנה אבל מתחילת 2022 ירד בכ-20%.
שותפויות מו"פ
לבחור חברה מנצחת אחת בהייטק זה קשה גם למשקיע מקצועי, קל וחומר למשקיע הפרטי. במקום זאת, ישנן כמה דרכים שמאפשרות לאדם פרטי להשקיע באמצעות משקיעים מקצועיים או מתמחים, ולהיחשף לסל של חברות. דרך אחת כזו היא ההסדר המכונה שותפויות מו"פ (מחקר ופיתוח).
שותפות המו"פ הראשונה בישראל היא מילניום פודטק, שיצאה לדרך ביולי 2020 ומשקיעה, כפי שמסגיר שמה, בחברות פודטק. מאז הונפקו עוד כ-10 שותפויות מו"פ נוספות, בהן סמארט אגרו שמשקיעה בחברות חקלאות מדייקת; מנרה ונצ'רס, שמשקיעה בחברות מתחום המדיה והטרנספורמציה הדיגיטלית; שור טק שמשקיעה בחברות פינטק ואינשורטק; וכן שותפויות כלליות יותר כמו ביג-טק 50, שמשקיעה בחברות צמיחה ישראליות או עם זיקה ישראלית.
בשותפויות מו"פ נהוגים "דמי ניהול" ו"דמי יוזמה". דמי הניהול אמורים לפרנס את מנהלי הקרן והם נעים בין 1.8% מסך הגיוס בשותפות ביג-טק 50 ומגיעים עד 9.5% מסך הגיוס בשותפות ישראל-פינטק. על כך יש להוסיף "דמי יוזמה" שהם כמו דמי הצלחה, אבל בחלק מהשותפויות דמי היוזמה מחושבים מהצלחות השותפות, בלי לקזז הפסדים. גם כאן יש טווח בין 14% דמי הצלחה ל-30%. הדברים הגיעו לכדי כך שרשות ניירות ערך פרסמה מסמך "דגשים למשקיעים" בשותפויות מו"פ.
קרנות הון סיכון נסחרות
רובן המוחלט של קרנות ההון סיכון הן פרטיות, אבל יש כמה יוצאות דופן. דוגמה לכך היא אלרון ונצ'רס, שבעלת אחזקות של בכ-200 מיליון דולר, מהן כחצי בתחום הסייבר וחצי בתחום המדיקל. אלרון הוקמה ב-1962 והיא אחת מהשחקניות הוותיקות בתחום בישראל, ויש לה גם שיתוף פעולה עם רפאל שמאפשר לה לקבל נגישות וולידציה לחברות סייבר טובות. הקרן רשמה 13 אקזיטים עד כה.
עוד חיה די נדירה היא IBI Tech Fund. הסיפור של הקרן התחיל ב-2017, כשהמדינה החליטה לעודד השקעה של גופים מוסדיים בהייטק ולהגביר את נגישות הציבור להייטק. המדינה יצאה למכרז והציעה לפרוש רשתות הגנה של 50 מיליון שקל לגופים מוסדיים שיגייסו קרנות הון סיכון בהיקף של 400 מיליון שקל. מהמכרז הזה נולדה רק קרן אחת, זו של IBI, שמשקיעה בחברות סבב A והשקיעה עד כה בכ-15 חברות.
דוגמה אחרת היא ספרינג ונצ'רס הציבורית, שעוסקת בהשקעות טכנולוגיה. הפורטפוליו שלה כולל חמש חברות פרטיות ועוד שתי קרנות השקעה - אבל האחזקה המרכזית שלה היא הסטארט אפ Perimeter 81, חברת סייבר שבדיוק הפכה ליוניקורן.
מבטח שמיר היא כבר מנייה יותר מגוונת, שיש לה אחזקות בין היתר במגזר האנרגיה ובנדל"ן, אבל יש לה גם תיק טכנולוגיה גדול. בין היתר מחזיקה החברה בקרנות הון הסיכון State of mind ventures; בקרן Stardom בשותפות עם קבוצת קשת; בקרן הקריפטו קוליידר; ואף בקרן טרגט הגרמנית.
להשקיע בחברות פרטיות
רוב ההייטק כאמור מתנהל בשוק הפרטי, וככזה חסום בעיקרו למשקיעים קטנים. עם זאת, לאחרונה יצאה לדרך יוזמה חדשה בשם פיק ונצ'רס (Peak Venture) שמאפשרת לאנשים להשקיע לצד קרנות הון סיכון. פיק חברה עד כה לשש קרנות הון סיכון, שהסכימו לפנות לה "אלוקציה" כשהן משקיעות בחברות סטארט אפ. "המטרה שלנו היא לאפשר לציבור להשקיע לצד קרנות הון הסיכון, ולהנגיש למשקיעים שלנו את הסטארט אפים הכי איכותיים", הסביר בשיחה עם tech12 אביעד שורק, שעומד בראש המיזם. רף הכניסה להשקעה בפיק הוא 10 אלף דולר, ש-600 דולר מהם הולכים לדמי ניהול. פיק מתחייבת לפיזור של לפחות שש חברות סטארט אפ במחזור השקעות ולשקיפות אל מול המשקיעים שלה.
מטבעות קריפטוגרפים
דרך יצירתית להשקיע בחברות הייטק היא באמצעות רכישת המטבעות הקריפטוגרפים שלהן (שוב נדגיש: מסוכן), מה שכמובן רלוונטי רק לחברות העוסקות בקריפטו. כך, חברת Kryptomon מפתחת ייקום סיפורי שלם שבו אפשר לגדל דמויות (סוג של פוקימונים), לשחק עימן ולסחור בהן. אם אתם מאמינים בחברה ובעולם שהיא בראה, אתם יכולים לרכוש את מטבע ה-KMON שהיא הנפיקה.
באותו אופן אפשר להשקיע במטבע של חברת Coti שמפתחת פלטפורמת בלוקצ'יין למוסדות פיננסים; במטבע של בנקור, שעוסקת בהמרת מטבעות קריפטוגרפים; או במטבע Blox של החברה בעלת אותו השם. הקריפטו הוא תחום סבוך שנמצא בקצה העליון של הספקולציה ומאופיין בתנודתיות מרובה, כך שכדאי לבצע מחקר זהיר ועמוק לפני שמחליטים להשקיע. וכתבה זו, מזמן כבר לא ציינו, היא לא המלצה להשקעה. אבל האפיק הזה קיים, אם תבחרו לצעוד בו.
השקעת המונים
סקירה של אפשרויות ההשקעה בהייטק לא תהיה שלמה בלי להזכיר את פלטפורמות גיוס ההמונים הפעילות בישראל, כ-Fundit, פיפלביז (שגם בה "קשת" מושקעת), Together ו-ExitValley. פלטפורמות אלו פועלות מכח אישור מיוחד שסיפקה רשות ניירות ערך לאגד השקעות פרטיות קטנות בהליך שמכונה "רכז הצעה". זהו בעצם מסלול מקביל לקרנות הון סיכון, אבל כזה שהסיכונים בו גבוהים במיוחד גם ביחס לאפשרויות האחרות בכתבה זו. אם ממש אבל ממש בא לכם להשקיע בדברים עתידניים כמו "רכב עירוני אווירי אוטונומי", "משאבת חלב עתידית" או"פתרון שיחליף את תרומות הדם" - זה המקום בשבילכם. רק אל תגידו שאנחנו המלצנו על זה, כי אנחנו לא.